מרגישה שהחיים שלי בבלאגן גדול, איך לתקן את המצב?

היי אשמח אם תייעצו לי מה לעשות
לפני 3 שנים הייתי בהריון ואיבדתי את העובר הפסיק הדופק אני ובעלי אז גרנו בשכירות והמצב הכלכלי היה נורא שנינו שקענו לדיכאון ודיכדוך בעקבות המצב ולא יכולנו לתפקד עוד ההורים שלו הציעו לנו לעבור לגור אצלהם וזה נורא התאים לנו כי היינו זקוקים שמישהו יושיט לנו יד
חיינו שם שנתיים מאוד לא היה פשוט לחיות ביחד כולם אבל הסתדרנו איכשהו. כעבור שנתיים נכנסתי להריון ברוך השם וילדתי היינו בחופשת לידה אצל אמא שלי 3 חודשים לאחר מכן חזרנו להורים שלו ומאז שהגיע הילד הדינמיקה השתנתה ליותר גרוע ממה שהיה.. הם לא הצליחו להכיל נפשית את שלושתיינו והיה ריב גדול ועצום שההורים שלו רבו איתנו טינפו עליי בטירוף ויצא להם הר של רפש מהפה ובצורה מאוד אישית מאוד ברברית.. ("מרוקאית בלי כבוד עצלנית- (ואני בחופשת לידה כן) נצלנית ועוד מלאא מילים כאלו.. הם גירשו אותנו מהבית שלהם עם ילד בן 5 חודשים כאשר שנינו שברנו את כל חסכונות שחסכנו שם כשהגיע הילד.. הדבר נפל עליינו כרעם ביום בהיר ולא צפינו את זה עברנו להורים שלי בעקבות הגירוש שלהם עם בור כלכלי עצום שהלך וגדל .. בעלי עצמאי והחליט שהוא לוקח עוד עבודה לעבוד בלילות ההורים שלי אכלו עליו סיבוב רציני והתעצבנו עליו ממש ועל התנהלותו והתנהגותו (הם טוענים שהוא חוצפן חסר כבוד ושלא מדגדג לו להוציא את המשפחה שלו לעצמאות שהוא עצלן ובטלן ושהוא לא מכבד אותי ואותם ושהוא עז מצח ושאני מטפלת בו כמו אמא שלו ולא מגיע לו . להורים שלי כואב נורא לראות אותי נודדת ממקום למקום במשך 3 שנים ועוד לאחרונה עם תינוק וכאילו שאנחנו מחפשים מי יעזור לנו במקום שהוא ידפוק עבודה ויפרנס כמו גבר ואדם בוגר .. הם טוענים שיש לו אנרגיות שליליות ושהוא משבית שמחות ושמאז שאנחנו נשואים (8 שנים ) אני לא שמחה כמו שהייתי
יש לציין שאני בת יחידה והכי קטנה מבין 2 בנים בבית . בקיצור ההורים שלי ממש עצבנים עליו (אמא שלי שונאת אותו ורוצה שאני יתגרש ממנו מהיום הראשון אומנם היא לא אומרת את זה בגלוי אבל זה סמוי ומאודד ברור וחד) הוא נסע להורים שלו והתפצלנו אני אצל חיה כרגע עם ההורים שלי עם הילד והוא אצל ההורים שלו..
מחר נוסעים לבנק לבדוק מה אפשר לעשות..
אנחנו עכשיו חיים במפוצל וחרא לי עם זה בד בבד מבינה גם את ההורים שלי אבל אני בן אדם שמאמין שלכל דבר יש דרך נכונה
עכשיו נוצר מצב שיש כעס גדול משניי הצדדים שאני לא מדברת עם ההורים שלו והוא לא עם שלי
אני לא יודעת מה לעשות אני לבד עם הילד מתפרקת נפשית אולי מישהו פה יוכל לתת לי פרספקטיבה אחרת להאיר את עיניי הכוונה משהו..