חושבים שעם הזמן ההרגשה שלי תשתנה ואמשך אליו? כי עדיין לא יצאנו

היי חברים
אשמח לייעוץ
אני בת 21 הוא בן 28
המשפחה הרחוקה שלנו מכירה טוב, הוא בחור טוב, גר יחסית קרוב אליי, הוא מלומד, ומדבר לעניין. אני מציינת את הדברים האלה מהסיבה שהיו לי קשרים שהדברים האלה השפיעו לרעה על הקשר כמו- מרחק מטורף, משפחה מזעזעת..
שמתי לב שהוא כן מתעניין בי וזה נחמד.
אני בוגרת לגילי ובעיניי הכביכול פער גילאים לא מפריע
הוא גם אמר שאני בוגרת מבנות בגילי וזה די נכון הוא צודק. מבלי להשוויץ.
לפי מה שהבנתי ממנו יש לו עבודה מסודרת ותנאים טובים, אני האחרונה שתסתכל על כסף וכו'. העיקר האופי של הבן אדם. זה בנוסף גם דבר חשוב. אני בחורה שהיו לה המון קשיים בחיים, ובזכות עצמי הגעתי לאן שהגעתי. אין לי תמיכה כלכלית ואני בנתק עם האב ויש עוד המון פשוט חוסכת מכם. אז שום דבר לא מובן לי מאליו, גם כשלא היה לי נלחמתי ועשיתי המון ויתורים במהלך החיים, בין אם זה לעבוד קשה מגיל צעיר או לוותר על הילדות שלי, במקום לצאת עם חברות חשבתי איך לחסוך כסף, ובין אם אני ראיתי שלחברות אחרות יש בגדים חדשים, והן מסתכלות עליי מוזר כי לי אין... אז אני במקומן עבדתי והדברים האלה של המקובלת ממש לא עניינו אותי.
אני פשוט רוצה לתאר לכם את הסיטואציה, שלמרות הכל אני יודעת מאין באתי ולאן אני הולכת.
אז לעניינינו- מצטערת על החפירה
הכרתי אותו, כרגע אנחנו בקשר ידידותי, התחלנו לדבר בפלאפון ובהודעות.
מבחינת המראה, בהתחלה הייתה לי פחות משיכה, אבל האופי שלו כבש אותי. אתם חושבים שעם הזמן ההרגשה שלי תשתנה ואמשך אליו? כי עדיין לא יצאנו, עדיין גם אין מגע פיזי..
ויצאתי עם כמה גברים ובמשפחה כזו מדהימה לא נתקלתי. ההורים שלו ישר קיבלו אותי, והוא מהעדה שלי. הבנתי ממנו שהוא רציני לגביי זוגיות וכבר חושב על חתונה. זה לא מרתיע אותי בכלל, החלום שלי הוא להתחתן ולהקים משפחה. כביכול חוויה מתקנת על הילדות שלא הייתה לי. אני חושבת שאני אימהית, אני חולה על ילדים, ילדים זה דבר כל כך טהור, אני כל כך מאושרת לראות ילד מחייך או להצחיק אותו.
אז לחשוב שבעזרת ה' יהיו לי ילדים משלי אני מתמוגגת מאושר באמת (:
אני כן רוצה להגשים את עצמי מבחינת לימודים, ולא להתחתן בגיל צעיר, כמובן שזה לא סותר חתונה ולימודים אבל פשוט לעשות את התכנונים של הלימודים אחר כך להתפנות לנישואין וכו. אני לא ממהרת פשוט נראה לי שזה הכיוון, הוא גם בגיל המתאים. דווקא רציתי מישהו רציני ובוגר לגילו שיודע מה הוא רוצה מהחיים.
אז אחרי כל החפירה, מה דעתכם? לנסות? או לוותר? כמובן שאני הכי לא שיטחית ולא יודעת מה יהיה הלאה חח