נפרדנו לאחר 3 שנים כי התאים לו אופי אחר, מה לעשות?

שלום,
אני בת 22 הוא בן 23 אני גרה באזור שהוא יותר במרכז והוא גר במרחק של שעה נסיעה ממני באוטובוס וברכב זה יכול להגיע לרבע שעה/20 דקות,
בנוגע לאופי שלנו שנינו מאוד רגישים, עדינים יוזמים ומהבחינה הזאת זה התאים.
אני והוא יצאנו 3 שנים אני האהבה הראשונה שלו לפניי לא היו לו נשים ולי היו לפניו,
לאחר הפרידה נפגשנו כדי להבהיר את המצב יותר בבירור והוא אמר שהוא מחפש משהו אחר זאת אומרת שהוא לא חווה מספיק לא הכיר נשים לפניי, לא הספיק לטוס לחו"ל לתקופת זמן אחרי הצבא ומרגיש שאחרי שנפרדנו יש לו גם יותר זמן לעצמו ולא מרגיש חנוק.
סיבה נוספת לפרידה שבגלל שהוא לא חווה לפני הוא מחפש עכשיו מישהי שהיא יותר פלפלית כזאת/דומיננטית/אנרגטית אחת שמפגינה נוכחות ומישהי שמתלבשת לא רגיל שזה לא מסתכם בג'ינס וחולצה אלא שמלות+חצאיות+עקבים ועוד .. משהו שימשוך לו את העין.
ולסיום סיכמנו שנשאיר דלת פתוחה לעתיד ונישאר בתור ידידים שמדברים מידי פעם.
חשוב לי לציין הוא עובד באולפנים שהוא רואה הרבה מפורסמים וגם רוצה שהעתיד שלו יראה ככה, הוא מנגן וכותב שירים ורוצה בעתיד להופיע ולככב אמרתי לו שכמובן אני מעודדת את הצפייה שלו לעסוק בתחום אבל זה עניין של מזל להגיע למקצוע כזה והוא בטוח בעצמו, שום מקצוע אחר לא מעניין אותו הוא מתכנן ללמוד ברימון ולדעתי כל הנושא הזה זה חלק ממה ששינה לו את הדעה.

יום אחרי שוחחתי אייתו בצ'אט אותו נושא קצת עלה שוב והוא התחיל להתעצבן
ממש השתמש במילים לא נעימות אמר שמה שהיה בפגישה היה אי הבנה והוא לא רוצה שנשאיר דלת פתוחה ושאני אשכח אותו, שאני אפסיק לרשום לו הודעות, שזה נמאס שאני אפילו לא יגיב לו לאותה הודעה חזרה שהוא לא רוצה לפגוע בי ושאני אתן לו ליהנות.
נורא נפגעתי והרגשתי מאוד מבולבלת מצד ראשון אני אומרת לעצמי אתה נפגש איתי אומר לי דברים אחרים, מצד שני אתה מתכתב איתי ונהיה גיבור מול המחשב.
השיחה האחרונה שלנו היית ביום שלישי ומאז לא דיברתי אייתו מילה,
לא מרגישה שזה מתאים לבן אדם כמוהו להתנהג ככה סה"כ אני מרגישה שזה באמת לא הוא הוא השתנה והוא גם הגזים ולא רק אני אומרת את זה אלא גם סביבת האנשים הקרובים אליו.
חברות שלי גם אמרו לי שכל הודעה שאני רושמת לו אני יותר מורידה את זה ומפחיתה את רמת ההיענות ובכלל גורמת לשיחה להיראות רק שחורה ובאמת זה גם היה ככה בשיחות שלי ושלו, בכל אופן אני החלטתי עוד ממזמן שאני ממשיכה הלאה למרות הכל
כל האובססיביות הזאת אצלי שהיית בזמנו זה בשביל אולי לנסות להציל משהו, רובכם יגידו שהורדתי מהכבוד שלי ואני יודעת את זה אין צורך להבהיר את המצב
ובגלל זה אני לא המשכתי את השיחה אייתו בכלל.
אני זוכרת את היום שבו הכרנו שאמרתי לו אני לא מוכנה להיכנס לקשר זמני אני רוצה קשר שאני אדע שעם אותו גבר אני אתמסד ונעבור לשלבים הבאים וסה"כ שנהנה תמיד מהביחד אבל מה שקורה בפועל זה לא באמת מה שחשבתי.
אשמח לשמוע את דעתכם לשמוע מה אתם חושבים על הנושא ואולי להזדהות אם
זה גם קרה לכם ומה קרה באותו קשר אחר כך, זה ממש יעזור לי.
תודה לעונים