לפני כמעט חודשיים נפרדנו, היו לי מחשבות על כך לפני זה,היו פה ושם משקעים,עמוק בתוך ליבי ידעתי שאנחנו לא באמת קרוצים מהחומר שיתחתן לבסוף,אבל היו רגעים שערערתי אולי אני טועה ואולי כן נגיע לחופה יחדיו,אבל אהבתי אותה מאוד והיא הבינה אותי,לא הרבה מצליחות להבין או מגיעות לשלב של ההיכרות העמוקה איתי.
מאז רק מחשבות עליה,כל נסיעה וכל זמן של שקט או כל בוקר בלי הודעת בוקר טוב.
עוד כמה ימים יהיה יום השנה שלנו,
אני זוכר שרציתי לבטל לה ברגע האחרון כי לא היה לי כח לצאת,בסוף אחרי 2 דקות באוטו הבנתי שאותה אני רוצה.
תמיד לאחר פרידות קשות,אני מתאושש וקם,תחום הקריירה חוזר לראש מעייני,וזה מה שקרה גם הפעם,הצלחתי מאז הפרידה להתרומם ולהגיע עוד יותר גבוה.
מאז ומתמיד זה מילא את החלל של האהבה,אבל הפעם אני מרגיש אחרת,מרגיש שעדיין החלל ריק.
כל יום שמתקרב לקראת יום השנה שלי גורם ללב שלי לפעום בחוזקה,כאילו זה הצאנס שלה לחזור,זאת ההזדמנות שלה להגיד שהיא מתגעגעת,ניסיתי בהתחלה לדבר איתה לאחר הפרידה אבל הבנתי שהיא במקום אחר,אז שיחררתי,בימים האחרונים חזרה לפעילות בפייסבוק,נראה שהיא התאוששה כבר, ואני? אני חזרתי כמה שנים אחורה לנקודת ההתחלה.
למה אני מתגעגע בעצם? אליה או אל האהבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות