זרקתי הערה לא במקום שאמא שלו צריכה בייביסיטר ומאז הוא שונה. איך אני מתקנת את זה?

היי חברים,
אשמח לעצתכם.
לפני שאתחיל לספר, רציתי לשתף קצת רקע למצב שלי בחיים- איבדתי את אמא שלי, את הבית, אבא שלי בדיכאון קליני ובת דודתי נפטרה לא מזמן מסרטן. בעוד שבוע אנחנו צריכים לפנות את הדירה ואין לנו בית. אני במצב נפשי מאד מאד מורכב כרגע ורע לי מאד, הלוואי שהייתה לי משפחה נורמלית ובית טוב. הלוואי שאמא שלי לא הייתה מאבדת את הצפון ולא מאשימה את אבי בסמים.
בכל אופן, הדברים התגלגלו, ויש לי חבר אוהב מאד. מתחשב. אוהב אותי הכי בעולם ומפנק אותי. יודע את המצב ותומך. באמת, הוא החבר המושלם, אנחנו ביחד 7 חודשים. הוא החבר הראשון שלי, ואפשר לומר שככל שהתקופה שאני עוברת איומה, כך אהבתו מחממת לי את הלב ומונעת ממני לרצות לשים קץ לכל.
אבל אתם מבינים, אני חושבת שבגלל כל מה שעברתי, נעשיתי אדם קר יותר, ומתעב את הסביבה. כאילו לשום דבר בחיים אין טעם. ולכן אין לי מסננת בראש לדברים שאני חושבת ובסופו של דבר אומרת למרות שהם לא במקום. אני יודעת שאני יכולה להיות אדם רע, אבל אני לא אדם רע, אני אדם שרע לו.
עכשיו, למקרה. יצאנו לדייט בתקופה שהמשפחה (הגדולה שלו) יצאה לחול. הוא ואמו נשארו בארץ. באותו ערב שיצאנו, בסביבות 23:00, הוא מתחיל ללחוץ שנלך, כי הוא לא רוצה להשאיר אותה לבד. אני מודה ומתוודה שזה עצבן אותי מאד, כי אנחנו יוצאים לכמה שעות, ואני לא חושבת על אבי שנשאר לבד בבית והוא במצב הרבה יותר קשה. הוא לא מתפקד. הוא כמו הבן שלי והוא קרוב ל60.
ובכל זאת רציתי שנהנה ולכמה שעות לא יהיה "לחץ בית", אתם מבינים. והוא לחץ שנלך כי היא לא רוצה לישון לבד בבית. מפה לשם, זרקתי איזושהי הערה שהיא צריכה בייביסיטר כמו ילדה קטנה.
ואז, העולם פשוט התהפך בגלל ההערה הקטנה הזאת.
הוא נהיה אדם קר ומגעיל. כאילו השתלט עליו שד. הוא התחיל לאיים עליי לא להעז לומר דברים כאלה על אמו. דברים שלא שמעתי אותו בחיים אומר. הוא היה מאיים מאד וגרם לי להרגיש נורא עם עצמי.
בכל אופן, זה המצב עכשיו. התנצלתי על ההערה למרות שאני בכלל לא מתנצלת, למרות שאני מבינה שזה לא בדיוק הומני, אבל אתם לא חושבים שזה קצת מוזר?
אם הייתי לפני כן במצב קשה יותר, עכשיו אני ממש לבד. אני בודדה ואומללה. הגעתי למצב שהמסגרת הצבאית זה דבר טוב בשבילי כי קל לי להיות יותר במשרד מאשר בבית.
אני כל כך עצובה ואני רוצה למות. האם מה שאמרתי על אמו היה דבר נורא כל כך? זה היה שווה שהוא ישנה את כל היחס שלו אליי? מה אני עושה?
בבקשה, אל תשפטו אותי. אני יודעת שאני אדם רע. אני רק רוצה לתקן את מה שאפשר עם החבר שלי.