חסר כיוון לגבי מציאת זוגיות. מאיפה להתחיל?

שלום לכולם.

הייתי רוצה לדבר על בעיה מוכרת ונפוצה שנשאלת פה די הרבה. עם זאת אני סמוך ובטוח שהשאלה הזו קצת שונה משאר השאלות בסגנון.

לעולם לא הייתה לי חברה ואף פעם לא הייתי מאוהב. תמיד הייתי בסביבה גברית מאוד ועודני נמצא במעגלים חברתיים גבריים. אף אחד לא הכיר לי אף אחת, וגם אם נהיה כנים, לא הייתי רוצה להיות תלוי בחסדי אחרים.

אז בשנה האחרונה יצאתי עם די הרבה בנות ורובן דרך אפליקציה כלשהי. עם זאת במהלך החיפוש הבנתי שאני לא רוצה להגביל את עצמי להיכרויות מקוונות גרידא. וזה לא רק בגלל הניסיונות הכושלים שלי עם הבנות מאותה אפליקציה... זה גם בגלל שלא הייתי רוצה לפספס חוויה אנושית כל כך בשם הפחד או הבושה או שניהם.

אז השאלה שלי היא כזאת. מאיפה אני אמור להתחיל? אני אבוד בתוך סבך מחשבות שמאט אותי ומבלבל אותי עד כדי כך שאני מפחד לפספס...
אני לא יודע איפה אני אמור להכיר בנות, איך לגשת אליהן כשהן יושבות אחת עם השנייה. אני לא יודע כללים בסיסיים, אני מפחד לצאת לא קשור או להפריע. אני ממש ממש מפחד בטעות להטריד בחורות. במיוחד לאור האווירה שיש היום וסיפורי ההטרדות שבמופיעים חדשות לבקרים (תרתי משמע).

אז מה למה אני חושב שהשאלה שונה מהשאלות האחרות? כי אני באמת מאמין שאני בשל. בשל לזוגיות. אני מרגיש את זה בכל רמ"ח איברי.

אני בשל כי פעם הייתי נפגע נורא מבנות. מסינונים שלהן. מדחיות. ממשחקים. הייתי לוקח דברים ללב. אבל זה היה פעם. והיום המצב שונה.
אני בשל כי פעם הייתי חסר ביטחון לגבי המראה שלי. לגבי היותי אני. אבל זה היה פעם. והמצב שונה היום ב180 מעלות.
אני בשל כי פעם לא הייתי מבין מה בנות רוצות. למה הן נמשכות ל"מניאקים". היום אני מבין שפשוט לא הבנתי מה זה באמת להיות גבר. והן לא נמשכות ל"מניאקים", אלא לגברים שיודעים לעמוד על שלהם ועדיין יכולים לשמור על מידות.
אני בשל כי פעם הייתי מסתכל על עצמי כקורבן לגורל אכזר והיום אני רואה את עצמי כמי שהולך במסע ארוך אך משמעותי מאוד לעבר מטרה לא ידועה.
אני בשל כי מזמן זרקתי את רשימת המכולת והיום אני לומד לסמוך על אינסטינקטים ורגש.

אני בשל כי למרות כל ה"כישלונות" אני עדיין עומד איתן.

<-- רק חסר כיוון -->