לא מזמן עברנו לדירה חדשה והאמת שלא חשבתי שיהיה לי כל כך קשה לעזוב את הבית הישן אבל כל יום אני מוצא את עצמי חושב הרבה על הבית הישן, כל הזכרונות משם, כל פעם שאני עושה משהו גם אם זה דברים קטנים כמו לאכול ארוחת צהריים או לראות טלוויזיה, אני ישר נזכר איך זה היה בבית הישן. נורא אהבתי את הבית הזה, גם את השכונה ומאוד קשה לי עם העובדה שאני כבר לא אחזור לשם. גרתי שם המון זמן ,אפשר להגיד שכל החיים, ופתאום לעזוב הכל ולראות את הבית ריק גורם לי להרגיש רע, סוג של עצב כזה.
בבית החדש אני לא מרגיש שייך בכלל, אין לי חשק לנסות אפילו, מאז שעברנו לא פתחתי אפילו את הארגזים של הדברים שלי, יש לי תחושה שאני לא אצליח להתחבר ולהתרגל לבית החדש כמו שהיה בבית הקודם.
אני בדרך כלל לא כותב על דברים כאלה או בכלל מרגיש צורך לפרוק, מעדיף לשמור בבטן ולתת לזמן לעשות את שלו. אבל הפעם זה קצת יותר קשה לי, אני לא יודע בדיוק למה. לפעמים אני מוצא את עצמי עם דמעות עומדות בעיניים כשאני נזכר בבית הקודם. הכל מרגיש לא אמיתי, כאילו זה לא באמת קורה
אני דיי בטוח שזה נשמע קצת דרמטי כל מה שכתבתי,אולי אפילו מוגזם, כנראה בגלל שזאת פעם ראשונה שאני עובר דירה וכל העניין עדיין חדש. רציתי לשמוע אם עוד מישהו עבר את מה שאני מרגיש כרגע וכמה זמן לקח להתרגל לסביבה החדשה שתרגיש כמו בית ולא כמו 4 קירות.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025