בזמן האחרון יש לי מן בלבול זהות מסוים.
כול חיי גדלתי כילדה מאוד טובה עם הורים מאוד דואגים. חונכתי על הערכים של הדת, ותמיד ראיתי את עצמי כילדה מאוד איכותית,חכמה וטובה. (דגש על הטובה). ההורים שלי תמיד שמרו עלי ונתנו לי מגיל קטן שיעורים על החיים ומה צריך לעשות ואיך צריך להיות, בעיקר אמא שלי שהיא ה״קשה״ במשפחה ויותר פרימיטיבית אפשר להגיד. הייתי במערכת יחסים שפתחה אותי לנושאים מאוד מגוונים שלא הייתה לי חשיפה אליהם לפני כמו סקס, אלכוהול וגם מריחואנה.
גדלתי להיות נערה שאוהבת מאוד מין ורואה את זה כדבר חיובי ולגיטימי.
גדלתי להיות נערה שאוהבת מאוד אלכוהול ומריחואנה ומפעילה שיקול דעת בדברים שהיא עושה ותמיד בטוב טעם והמון מחשבה לפני.
תמיד הייתי מרדנית, אוהבת סכנה ועם ראש פתוח.
אני מנסה לקבל את הדברים שאני עושה ולהגיד לעצמי שאני סומכת על עצמי ומקבלת החלטות בוגרות ונבונות אבל עם זה יש לי את הפחד מההורים, הפחד לאכזב, הפחד לעזוב את החינוך שגדלתי עליו.
יש בי קולות מנוגדים שמאוד מפחידים אותי ומבלבלים אותי. בזמן האחרון אני גם שוקלת את העניין של סטוץ אבל שוב מפחדת שאאבד את עצמי ואת הזהות שלי.
אני אוהבת מין , אלכוהול ומריחואנה אבל חשוב לי שיתפסו ממני כילדה איכותית וטובה.
האם האהבה שלי לדברים האלה מורידה מהאיכות שלי?
האם זה שאנשים ידעו וישמעו עלי מדברת בפתיחות ובאהבה על הדברים האלו הם ישפטו אותי ויתרחקו ממני? איך אני אתמודד ביותר ביטחון עם ההורים שלי במקרה והם יגלו? האם זה כזה נורא בעצם להיות ילדה רעה?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות