אז אחרי 5 שנים בחו"ל חזרתי לארץ. בהתחלה הכל היה נהדר - קניתי את הדירה שבשבילה חסכתי, השתלבתי מהר מאוד בעבודה ועל פניו הכל נראה נהדר.
הבעיה הנוכחית שלי עכשיו היא הבדידות - היא פשוט הורגת אותי. נמאס לי לחזור לבית ריק. הכרתי חברים בעבודה, יש לי את החברים שאיתם אני יוצא ומשחק לפעמים כדורעף, אבל אני נורא צמא לזוגיות.
הבעיה שלי היא עם המנטליות - גרתי חמש שנים באנגליה. חמש שנים של עבודה ובילויים, של בחורות שמתחילות איתי, שיחות שזורמות, דייטים ספונטניים ואווירה מאוד קלילה.
אני לא מוצא את עצמי כאן מבחינה זוגית, בקטע שלפחות חצי מהבחורות שדיברתי איתן אשכרה אמרו לי בפרצוף שהן מחפשות גבר שיפנק אותן, יקנה להן, ישקיע בהן והרבה "להן, להן ולהן". זה כל כך דוחה וזה פשוט גורם לי מראש לא לרצות לצאת עם טיפוסים כאלה. שלא לדבר על החצי האחר שרובו רמז את זה בצורה מאוד בוטה.
אני יודע שיהיו כאן כאלה שיחשבו שאני מתנשא - אבל אני מרגיש עכשיו לא שייך. אני באתי ממקום שבו בחורה יכולה להזמין, לשלם על עצמה בלי להניד עפעף, ליזום שיחות והודעות, להראות שהיא אשכרה בעניין עם אפס משחקים ואגו.
אחרי כמה חודשים בישראל וכבר התעייפתי עולם הדייטינג - איך מישהי יכולה לצפות שבחור שהיא לא מכירה יעשה בשבילה כל כך הרבה? למה היא חושבת שהיא שווה את זה בכלל?
אני מרגיש שהיחס של נשים אליי הוא כגבר שממנו אפשר לצפות, לא כבן אדם לבלות איתו בדייט ראשון ובאמת לנסות להפיק הנאה מהמפגש האנושי.
ואני לא מבין - האם באמת הבעיה היא בי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025