אני וחבר שלי ביחד כמעט שנה, אני בת 25 והוא בן 31.
הוא תמיד היה טיפוס פחות רומנטי.
ליום הולדת לא קנה לי שום דבר וגם לא לימי אהבה או סתם כמחווה נחמדה. ביציאות למסעדה אנחנו עושים חצי חצי וזה נראה לי הגיוני לחלוטין, אבל הייתי שמחה אם מדי פעם הוא היה רק מציע לשלם עליי, לשם הרומנטיקה וכי בכל זאת, זה נחמד.
אני תמיד מגיעה אליו, נסיעה של חצי שעה לערך, הוא הוציא רכב מעט מאוד פעמים. לפעמים אני נוסעת אליו באוטובוס כשאין לי רכב והוא אוסף אותי מצומת קרוב אליו.
כשאני מגיעה אליו הביתה, קשה לו להתנתק מהטלויזיה ולהיות רק איתי וזה גם מעליב אותי לפעמים.
הוא כבר לא מציע לי לפגוש את ההורים שלו או לשבת עם חברים שלו ובקושי מציע לי להיפגש.
בגלל שהוא לוקח רטלין הוא לא מרגיש תחושת רעב והוא אוכל פעם ביום וכשאני מגיעה אליו אני תמיד צריכה לדאוג לעצמי לאכול, למרות שהוא תמיד שואל אותי אם אני רוצה שהוא יביא משהו מהמכולת. .
דיברתי איתו על זה כמה פעמים, והוא ניסה לשנות אבל לתקופת זמן ממש מועטת.
למרות כל הדברים שציינתי, אני מרגישה שאני חשובה לו, יש בינינו דאגה הדדית ושנינו רוצים בטובתו של האחר.
אני אוהבת אותו מאוד והוא חשוב לי!
אני יודעת שהוא טיפוס לא רומנטי ואני לא מצפה כבר ליותר מדי ממנו, אבל לאחרונה אני מרגישה שלמרות כל האהבה שיש בינינו מגיע לי מישהו שיתנהג הפוך מחבר שלי. אני באמת לא יודעת מה לעשות, יהיה לי מאוד קשה להמשיך בחיים שלי בלעדיו. אני אוהבת אותו מאוד. מה לעשות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות