יש לי בולמיה קיצונית שנמשכת חמישה חודשים. איך להפסיק אותה בעצמי?

אני לא יודעת מה לעשות יש לי בעיה אני יודעת אוףף הBMI שלי זה 24 וזה תקין אני יודעת (הגוגל אמר שזה תקין) כל יום אומרים לי שרזיתי מלא אני ירדתי 11 קילו שזה עצום אני יודעת אבל אני לא יכולה להפסיק פשוט זה כל כך קשה אני לא מצליחה להשתלט על הבולמסים שלי ואז פשוט להקיט הכל אני מקיאה משהן כמו 4 פעמים ביום שזה יותר מדיי נושר לי השיער בקצב מטורף יש לי יבלות על הידיים אני מתעייפת כשאני רצה (בדרך כלל אני רצב ממש טוב) אני שיחקתי כדורסל והיו לי את כל התסמינים של התעלפות ועוד שניה הייתי מתעלפת אם לא היו מביאים לי מים ומושיבים אותי בצל אני מכורה לזה שאומרים לי רזיתי החברה המפגרת הזאת עשתה לי את זה כשאני לבשתי צהוב קראו לי שמש כשלבשתי לבן קראו לי מונית כשלבשתי צבעוני קראו לי כדור פורח אתם יודעים איזה סבל זה? פשוט סבל! אתם יודעים מה זה לחזור מחופשת החופש הגדול שכל המורים מסתכלים עליך כאילו אתה בולדוזר? הנה אני היןם במשקל תקין שכמעט לא קוראים לי שמנה רק הילדים המםגרים חסרי החיים האלה אבל אני יודעת שאני לא בסדר אני לא מפסיקה לאכול ולהקיא זה כל כך מסובך זה כל כך קשה מי שלא עבר את זה לא יכול להבין את זה את תחושת ההתמכרןת ההרגשה שאתה יכול לאכול כל מה שאתה רןצה במחיר הקאה אבל זה גפ קשה כל כך הרבה דברים קרו לי בעקבות זה
* השיניים שלי הצהיבו
*השיער שלי מתחיל לנשור נשירה חמורה
*ידיים מפוצצות ביבלות
*קיא עולה לי גם בלי לדחוף אצבעות
*עצבים חבל על הזמן
*עייפות מטורפת
*טשטושי ראיה
*רפלקס ההקאה שלי ירד משתי דקות ל5 שניות רק מכניסה תיד ואני מקיאה
אני יודעת שאני לא בסדר אני טיפשה ואני יודעת את זה אני יודעת שאני בדרך המהירה לקבר אני יודעת שהרזון הזה לא שווה תבריאות שלי אני יודעת שאני בבעיה אני יודעת שאני חייבת להפסיק אני יודעת שאני הורסת לעצמי תגוף אני יודעת וזה משגע אותי אני מכירה אישית אנשים שהתאשפזו שנים על בולמיה ועל הפרעןת אכילה אני לא יכולה להפסיק לא משנה מה אני קוראת איזב תופעות לוואי וזה פשוט חרא אני חייבת עזרה אבל אני לא רוצה ללכת לרופא כי שנה חדשה ואני לא רוצה לפתוח אותה באשפוז אני כל כך רוצה להפסיק ואני לא מצליחה למישהן יש טיפים איך להפסיק? מישהו שעבר את זה ומוכן ומוכן לשתף איך הוא עבר תחוויה הזאת? בבקשה