היי..
אז ככה יצאתי עם מישהי מדהימה.. יצאנו במשך 4 חודשים ובאמת שאפשר לומר שהיינו בזוגיות טובה.. נושאי שיחה משותפים, שתיקות נעימות, נשיקות חיבוקים וקצת מעבר, אבל לא יותר מקצת מעבר.. וזאת הייתה הבעיה.
אני חייל קרבי שיוצא הביתה פעם בשבועיים שלושה. עכשיו היינו מדברים במהלך השבוע ובאמת שהיה לי כיף מכל רגע איתה לא חיפשתי רק מין והייתי הכי סבלני שיכולתי. (ניהלנו שיחות על זה ותמיד זה נגמר בזה שהרצון שלה להתקדם לאט לאט הוא עדיף ואני קיבלתי את זה).
היא הייתה בחורה מאד מרשימה וכמובן שלא רק אני הבחנתי בכך. בתור חבר שלה היה לי קצת קשה עם זה שכל הזמן מתחילים איתה אבל לא ייחסתי לזה חשיבות כי היא הראתה כלפי מחויבות, אך היה שבוע מסויים שהיא העלתה את זה שמתחילים איתה וזה מחמיא לה מאד (דבר שלא עלה בעבר).
באותה סופש הרגשתי מאד פגיע והתחלתי להריץ בראש כל מיני תרחישים של למה היא פתאום שיתפה אותי. (זה לא שלא הייתה פתיחות כי היא הייתה משתפת אותי בהמון דברים שלא הייתה אומרת לאף אחד אחר).
במעשה פזיז וחסר חשיבה שלחתי הודעה למישהי שהייתי איתה בקשר בעבר (צריך לציין שאף פעם לא נפגשתי עם אותה בחורה והקשר היה טלפוני בלבד). כדי להוסיף חטא על פשע לא מחקתי את השיחה שלי עם אותה בחורה והשארתי את זה ככה. באותה שבת נפגשתי שוב עם חברה שלי והכל המשיך כרגיל ולמען האמת לא הרגשתי שנפגעה מערכת היחסים כי באמת לא קרה כלום.
בשבת יצאנו לטייל ובזמן שהייתי עסוק עם משהו אחד חברה שלי הסתכלה בטלפון שלי וכמובן שראתה את השיחה עם הבחורה ההיא.
באותו רגע הרגשתי שאני הבן אדם הכי חרא בעולם.
מיד נסענו חזרה אליה הביתה לקחתי את הדברים שלי ומאותו רגע נפרדנו.. היא טענה שהיא צריכה לחשוב על מה הולך ומה לעזאזל קרה ולי לא היו יותר מידי מילים להוציא מהפה.
אני לא יודע איך הרשיתי לעצמי לעשות מעשה כל כך חסר כבוד כלפי האקסית שלי ולעולם לא אצליח להסביר את מה שעבר לי בראש באותו רגע.
עברו כבר יותר מ4 חודשים מאז שנפרדנו ומאז דיברנו אולי פעמיים וגם אז השיחות לא היו מעבר ל״היי מה קורה?״ וזהו. כמובן שאני לא תמים ולא חשבתי שנהייה חברים הכי טובים או משהו כזה אבל חשבתי שאולי באמת נוכל לחזור מתישהו. לאור איך שהדברים בנינו התפתחו והעובדה שאני פגעתי בה ומה שעישתי לדעתי הוא אמנם לא בגידה כי לא היה שום דבר עם מישהי אחרת אבל זה שלב אחד פחות ואני גם כן לא הייתי מקבל את זה במידה וזה היה הפוך.
בהתחלה היא מאד חסרה לי ולא ידעתי אם מה שאני מרגיש זה געגוע אליה או אל התחושה הזאת של ״יש לי חברה״.. אך לאחרונה אני באמת מבין שהגעגוע הוא עלפיה ולא שום דבר אחר. התנצלתי ואמרתי לה הכל ומה אני חושב כבר אז בפרידה.
מה אני יכול לעשות כדי לנסות לדבר איתה שוב ולהסביר לה שאני אוהב אותה ושהיא חסרה ובא לי לחזור?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות