מרגיש לבד בעולם ושכולם בוגדים. מה אני עושה לא נכון?

אני מרגיש לבד ושאין אף אחד שבאמת ניתן לפתוח מולו את הלב ,אני לא בקשר הדוק עם האחים שלי מכל מיני סיבות בין אם זה שיש לאחת חבר שלא נראה לי טוב כבר כמה שנים שהם ביחד או אחד שהוא אגואיסט וחושב רק על עצמו ולא על האחרים שזה מתבטא שמקלל את ההורים ויאכל את כל האוכל כי הוא רוצה לאכול ולא חושב על האחרים והוא בראש שהוא הכי טוב והכי חכם ושאין לחלוק עליו (הוא בצבא) הקשר ההדוק היחידי שהיה לי זה עם אמא שלי והוא פשוט התדרדר. היתי לוחם בצבא ביחידה מובחרת והרגשתי כשהיתי רחוק מהבית פשוט הכל היה יותר טוב אמא שלי דאגה לי (מהאחים אני לא מתפלא שלא דאגו ולא שאלו לשלומי אפילו לא פעם 1) ועכשיו כשאני בבית אני פשוט איכשהו רב עם כולם , הם לא מקבלים את הביקורת שלי ומלגלגים עלי עושים טעיות שאחכ הם מתחרטים אבל העיקר לשמור על האגו שלהם וזה הגיע למצב
"אדם לאדם זאב" אני לא רוצה לשמוע מהם ולא רוצה שישאלו לשלומי וזה שורף לי בפנים. יש לי אבא שגם כן מתגורר בבית אבל כמעט אף אחד לא בקשר איתנו כי הוא לא בנאדם לעניין נגדיר את זה ככה.
הקשר עם אמא שלי התדרדר בין היתר שהיא לא מוכנה לקבל ביקורות (ובסוף רואה שאני לא מדבר איתה אז היא כיאלו עושה את זה בהומור)
היא מספרת לאחיות שלה דברים עלי שאני לא רוצה שהם ידעו ונראלי הכי לגיטימי בעולם כמו מענקים לתואר וכדו (זה לא שיש להם ילדים שהולכים ללמוד אז יש התעניינות לגביהם) אז אני מעדיף שאשתוק בשיחות כי גם ככה הם מזלזלים בדבריי.
וזה מעצבן ואין דרך לתקן את זה.
בנוסף היתי עד לפני חצי שנה כמעט בזוגיות של שנתיים שנגמרה בטעם רע מאוד של בגידה בזמן שהיתי במילואים וזה ריסק אותי בצורה קשה. וכל כמה שבועות אני מקבל ממנה הודעות של סליחה ושצדקתי וכדומה . ופשוט גם המקום הזה שהיה לי חשוב נעלם לי בגלל בגידה.
מרגיש שלאף אחד לא מעניין ממני ומההישגים שלי. שאני מובן מאליו שצריך להיות בצבא בהכי טוב וללמוד 1 2 3 בזמן שהשאר יעשו מה שבא להם. (יש לי עוד אחות גדולה נשואה אבל הסיפור לא קשור אליה) ואני יושב לעצמי בבית ומבין שכל מי שחשוב לי בעצם בגד בי או מזלזל ולא מוכן לשמוע אותי. לפעמים באלי פשוט להעלם ...
אני מתחיל ללמוד באוקטובר ומקווה שכל המחשבות המטרידות יעלמו בעקבות זה.
מה אני עושה לא נכון? פשוט כדאי לעזוב את הבית? אני צריך לתת לאמא שלי להמשיך לדבר עם אחיות שלה עלי ? להמשיך לגונן על האחים שלי מטעיות ? אני סתם רגיש ולוקח הכל ללב ?
*זאת פעם ראשונה שלי באתר ככה שאולי לא ניסחתי מספיק ברור את המצוקה שלי . אבל רואה כאן קהילה יחסית גדולה. אני יותר מאשמח לתגובה