לא מצליחה להתנתק מהאקס, למרות שמועות הבגידה כשהיינו ביחד

היי, זו הפעם הראשונה שאני כותבת פה.. מרגיש לי קצת בנוח לפרוק את מה שיש לי על הלב.
אז אני והאקס שלי היינו ביחד כשנתיים וחצי, היה לנו קשר שמהצד שלי היה נראה כמאד מורכב. אהבנו מאד והיינו חברים טובים, צחקנו הרבה ועשינו אחד לשני טוב בהרבה מובנים... אבל, בשלב מסויים, הוא התחיל להגיד לי שאני צריכה ״למצוא״ את עצמי, צריכה לעשות עם עצמי משהו חוץ מרק לעבוד כל היום, הבנתי שזה נאמר בקטע טוב.. החלטתי להתחיל ללמוד, הוא עמד לעבור דירה ורציתי לעבור ביחד איתו. הוא עדיין חשב שאני עושה דברים כדי לרצות אותו ולא כי אני באמת רוצה, למרות שמה שרציתי זה לעשות את מה שבא לי- קרוב אליו.
בסופו של דבר, אחרי שהוא ביקר אותי המון בקשר ושפט אותי לא מעט.. למרות שבעיניו הוא אמר לי את הדברים כי אכפת לו ממני.. זה נגמר.
לאחר שבוע בערך, אחרי שזה נגמר, שמעתי שמועות שהוא שכב עם מישהי שאני מכירה.. ואלו לא היו השמועות הראשונות, בתחילת הקשר אחרי חצי שנה שהיינו יחד שמעתי עוד שמועות אבל החלטתי להאמין לו שזה לא היה ולא נברא. מאותו הרגע, התחלתי לחשוד בכל דבר שהיה עושה, בין אם זה לדבר עם בנות שעובדות איתו לבין להסתכל לו בפלאפון. (פעם או פעמיים ואחכ הרגשתי עם זה נורא).
אחרי ששמעתי על השמועה כתבתי לו הודעה שלא יפנה אליי יותר ושאני יודעת הכל. הוא היה מופתע ולא יצר קשר. לאחר חודש יצרתי איתו אני קשר כי זה ישב לי בגרון והייתי חייבת לדעת האם זה קרה?
נפגשנו, הוא אמר שזה לא היה ולא נברא, שאנשים אוהבים לדבר ולהרוס לנו.. ודיבר איתה והראה לי הודעות שהיא כתבה שזה לא נכון ושהיא מקווה שאני לא מאמינה לשטויות האלו.
היא עבדה איתו בתקופה שהיינו ביחד ותמיד הרגשתי עם זה לא בנוח.. היה בניהם קטע במשך הרבה זמן לפני שהכרנו, וזה הפריע לי מאד. ביקשתי ממנו בפירוש לא להיות איתה בקשר מעבר למקצועיות.. בכל זאת, עובדים ביחד.
מפה לשם, קרו כמה דברים הזויים איתה. הייתה מתקשרת אליו בלילה לספר לו שהיא במצב לא טוב.. הרגישה מאד בנוח להגיד לו דברים. ואחרי הפרידה הוא הודה שהיא הייתה מפלרטטת איתו ושהוא לא שם לזה סוף. מה שאומר שהוא נתן לזה יד.. ומבחינתי, זה בגידה לכל דבר.
ועכשיו, אנחנו דיברנו על הנושא נפגשנו כמה פעמים אחרי הפרידה ואפילו שכבנו.
אני עוברת תקופה לא קלה במשפחה ומרגישה כאילו שאני חייבת אותו פה ליידי כי הוא היה החבר הכי טוב שלי כשהיינו ביחד, הוא אומר לי שהוא אוהב אותי מאד אבל שכרגע זה לא הזמן שלנו להיות ביחד...
ומצד אחד הוא אומר לי בנחישות ואני באמת מרגישה שאני צריכה להאמין לו שהוא לא היה איתה והוא היה נאמן רק לי חוץ מהקטע שהוא לא היה עוצר את ההערות שהיא הייתה זורקת לכיוונו. שזה הוא התנצל ואמר שזלזל בי וזה לא היה לעניין ושכשזה קרה הוא ישר הבין מה עשה והפסיק.
אני פשוט לא מצליחה לשחרר ממנו, הוא מתקדם הלאה בעבודה ובעיסוקים שלו, ואני מצידי כל יומיים שולחת הודעה כי זה נגמר באהבה גדולה ובכאב מאד גדול מהצד שלי, רציתי לעבור לגור איתו ולשנות את כל החיים שלי בשבילו!
הוא אומר אולי בעתיד נהיה ביחד, אחרי שנעבור כמה דברים לבד .. חושב שאני במיוחד צריכה לעבוד על עצמי וגם הוא, אבל בנפרד.

כל העיר שלי לצערי מתעסקת בזה ומדברת על זה. זה לא משהו שמפריע לי כי הם יכולים לדבר... אבל פשוט מבאס אותי לחשוב ששנתיים וחצי הייתי עם בנאדם לא אמיתי. ומצד שני לא מצליחה לשחרר. מרגישה חנוקה ברגע שאנחנו בנתק, אבל כשמדברים מרגישה הקלה. אולי כי אני מפחדת להישאר לבד?
מה עושים מפה?
תודה לעוזרים. זה לא מובן מאליו.