מאז שנולדתי, אבא שלי ראה אותי פעם בכמה שבועות לשעה (בבית שלי ולא יוצא החוצה) ולא יותר, הוא לא משלם מזונות (אמא שלי לא רוצה ממנו מזונות), לא לוקח אותי למקומות, ואם הוא מתקשר זה לדקה או שתיים ולא באמת אומר משהו רציני.. תמיד הייתי הילדה בלי האבא שתמיד רק אמא באה לאסיפת הורים, האבא לא רשום בדף קשר הכיתתי ועוד המון דברים שילדים בלי אבא חוו גם ותמיד הרגשתי די מקופחת בגלל זה, בשנים האחרונות התחלתי לשנוא את אבא שלי ולכעוס עליו כך שהמפגשים הצטמצמו עוד יותר, מאז שסבתא שלי נפטרה (לפני כמה חודשים) התחלתי ממש לבכות על זה שקיבלתי כזה "אבא". איך אפשר להפסיק להיות עצובה מזה ופשוט להשאיר אותו מאחור בחיים שלי? אני יודעת שזה לא נשמע ממש רציני אבל זה באמת קשה לי מאוד.. ולדעתכם כדאי לי לנתק איתו קשר לגמרי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025