בכלל לא מאמינה שאני כותבת דבר כזה..
נוגד פשוט כל עקרון שאי פעם היה לי.
יש לי חבר כבר מעל שנה.
הוא באמת באמת מדהים....אדם מקסים...אוהב אותי מאוד, מסור אליי...
בעל תכונות שקשה מאוד למצוא בגברים אחרים במיוחד בגיל שלי.
לפני כמה חודשים, התחלתי קשר ידידותי עם אדם שהיה איתי בבסיס.
אפלטוני לחלוטין, כשלאט לאט הוא התחיל לפרלטט איתי, להחמיא...
זו לא זוגיות רצינית ראשונה שלי ואני יודעת שלפעמים כיף לקבל מחמאות אז
זרמתי עם זה ונהנתי מהמחמאות בהנחה שהכל בסדר וזה נורמלי לגמרי.(לא פלרטטתי חזרה)
כמו כדור שלג ענק שאני לא יודעת איך גדל ככה, התחלנו לדבר באופן יומיומי, ואני
ממש מרגישה שיש לי רגשות כלפיו.
אני מתרגשת כשהוא שולח לי הודעה וכבר קשה לי לדמיין יום שבו אנחנו לא מדברים.
מיותר לציין שאני גם נמשכת אליו.
אני אוהבת את חבר שלי. באמת. רק המחשבה על להפרד גורמת לי לכאב בלב...
אני יודעת שההחלטה החכמה היא להשאר איתו ולא ללכת אחרי הפיתוי הזה.
אבל אני כבר באמת לא יודעת מה לעשות
סיפרתי לבחור השני את מה שאני מרגישה , אמר שזה הדדי ושלא נעים לו מזה
שיש לי חבר אבל בכל זאת קשה לנתק קשר.
אני מרגישה כאילו אני פשוט יושבת בחיבוק ידיים ומחכה שאיזה נס יקרה שיגרום לי לקחת החלטה כבר.
מישהו היה בסיטואציה הזאת פעם?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025