מפריע לי שאני צריכה להביא את חבר שלי לכל מקום. איך להגיד לו שצריכה זמן לחוד?

היי, אנסה לקצר אבל להרחיב במה שצריך.
יש לי חבר כמעט שנה , בהתחלה לא אהבתי אותו ושמרנו על אש נמוכה לאורך כמה שנים סתם בדיבורים ואז התאהבתי בו באמת באיזה שלב ביחד. (אחרי כמה דייטים וגם אחרי שאמרתי לו שאני רוצה מערכת יחסים פתוחה וגם אני לא בטוחה). בקיצור שום מערכת יחסים םתוחה היינו ביחד ובהתחלה באמת היו פרפרים וחשבתי עליווהתרגשתי מכל חוויה שלנו יחד. אבל בגלל שאני משרתת בבסיס סגור ומרוב הסגירות שלי. אני הרגשתי מרוחקת מאוד ממנו. בקטע של שבועיים כל פעם אני לא רואה אותו. לעומתו שהיציאות שלו מאוד נוחות כמו יומייות.
גם יש הבדל בתפקידים שלנו, אם זה התפקיד שלי שהוא עבודה 24/7 ופיתוח ומחשבה ועניין, והוא כביכול... מתחפשן כל היום. אין לי קינאה בתפקיד שלו פשוט נגיד מאוד מושך אותי אנשים שעובדים קשה או אינטליגנטים כמו שיש הרבה אנשים בבסיס שלי.
עם אותו החבר אין לי את השיח האינטיליגנטי למרות שהוא עובד מחוץ לצבא.
אבל עם שאר אנשים בבסיס יש את השיח הזה, וההרגשה הדומה שכולנו באותו מצב וזה מרגיש מאוד נעים להיות ליד אחד כזה. יצא מצב שהכרתי מספר בנים שממש עניינו אותי ברמה שאני מרגישה משיכה קטנה כלפיהם ופחות לחבר שלי.
עכשיו למה אני לא נפרדת עדיין מחבר שלי?
ראשית הסביבה לוחצת כמו ההורים שממש התאהבו בחבר שלי, שנית אני מפחדת מהתופעה הזאת שבגלל שאני כביכול תפוסה בגלל זה אני גם מושכת ושלישית אולי בגלל המרחק באמת ההרגשה יורדת.
בעיקרון יש לנו סקס מדהים ואני באמת מסופקת ואם יש בעיות אני גם אומרת, הדבר היחיד שמפריע לי זה הנושאי שיחות שלנו.
שבאמת מרגיש לי כאילו אני מדברת עם ילד בן 12. אם זה זה בלהסביר מושגים בסיסיים או שיש לו דעות קיצוניות שהם סתם.
למשל אם נדבר על פוליטיקה אני יכולה להרחיב מה הצד שלי בנושא ומאיזה סיבה אני חושבת אבל גם יודעת להקשיב לצדדים אחרים ומנסה למצוא אולי מסקנות שלא ראיתי לפני כן ופה תתקיים דו שיח בין שני צדדים.
איתו הוא פשוט חורץ הכל ב"צריך להרוג X ולרסס " ובלי להסביר למה ומאיפה השנאה . שזה ממש הוריד לי ממנו .
אמרתי לו גם כן מה אני מרגישה והוא מנסה ולקח קורסים בכל מיני מקצועות שהוא לא עשה בבית ספר. אבל זה מרגיש לי כאילו אני אמא שמחנכת את הילד שלה.
מצד שני הוא מאוד מנסה להעניקולפצות בלעבוד ולהפתיע אותי בדברים ולפנק בסקס ולנסות להקשיב ולהיות חבר תומך וחבר של חברים שלי גם .

זאת בעיה ראשונה ובעיה שנייה שכביכול אני עדיין צעירה ויש לי עוד חלומות ודברים להספיק, אני מסתובבת בחבורות מסויימות עם זה החברו תשלי , או סביבת ידידים כזאת וכדומה. ואני אוהבת לבלות איתם לבד כי לכל אחד יש איזשהו יחוד.
אבל מפריע לי שאני צריכה להביא את חבר שלי לכל מקום .אני יכולה גם להגיד לו שאני צריכה זמן עם חברים שלי לחוד גם כן? קשה לי להתקבע אני רוצה חופש קצת בנושא הזה. סתם ללכת לשתות בירה עם ידידים שלי ולהרגיש טומבוי קצת או לשבת עם חברות שלי בחוף ים ולהשתזף או ללכת עם ידיד שלי לצניחה חופשית רצינית .
אין משהו עם אותם ידידים או שאני אבגוד עם חברות שלי, פשוט רוצה חופש ולנסות לאסוף חוויות . אבל בסופו של דבר לחזור בחיבוק עם חבר שלי