נמאס לי להרגיש שונה ובאמת מבפנים בודדה בהרגשה. באלי שהסיוט הזה יגמר

היי. אני לא יודעת איך להתחיל לכתוב. החיים שלי כל כך מוזרים ומסבכים נתחיל בזה שמלפני שנה התחלתי לשנוא את עצמי כל כך. אני אוהבת את האופי שלי אני שונאת את איך שאני ניראת אני מרגשיה מוטציה כמט איזה משהו מוזר שפה בעולם בטעות. כאילו ה' הביא ותי הטעות. אני מרגישה מוטציה. אני חותכת את עצמי היום פעם ראשונה שבאמת חתכתי עמוק עם סכין יפני. אני כל כך כועסת על עצמי שעשיתי את זה כי עכשיו אני צריכה להסתיר את החתכים עם חולצה ארוכה וסווצרט בגלל שאני לא רוצה שאף אחד יראה את זה וירחם עליי ובמיוחד לא אמא שלי. שזה מביא אותי לדבר בהבא אמא שלי חולה. חולת סרטן השד. גיליתי על המחלה לפני חודשיים ונשרו לה כל השערות מהראש היא נשארה בלי כלום. היא לא יכולה להסתכל על עצמה במראה וחבל כי היא כל כך יפה אבל אני מזדהה איתה. אני גם לא יכולה להסתכל על עצמי במראה. אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלי אמא שלי והסיבה היחידה שאני נאבקת להישאר בעולם זה בגללה כי אם אני ימות יהרסו לה החיים ובכל מקרה היא מתמודדת עם מספיק דברים עכשיו. אני מרחיקה ממני אנשים. בגלל החוסק ביטחון הזה. ואני פשוט שונאת את עצמי על זה כי אני כן ממש מקובלת וכולם אוהבים אותי ורוצים להיות איתי אבל בגלל הערכה העצמית הנמוכה שלי אני מרחיקה ממני אנשים בעיקר את חבר ממש טוב שלי שעוזר לי בתקופה הזאת אבל כשהוא רוצה לבוא ליי או להיפגש לבד אני נסגרת ומסרבת כי אני מפחדת שהוא יראה אותי ככה ויגיד שאני לא יפה והוא לא ירצה לראות אותי או לדבר איתי. מהחוסר ביטחון שלי לגביי המראה שלי נובע הפחד מאינטימיות הזה. וגם על זה אני שונאת את עצמי. נמאס לי לבכות כל לילה, כל יום כל היום לחשוב שלא יהיה לי עתיד ושאף אחד לא ירצה להיות איתי ושלא יהיה לי חבר שבאמת יאהב אותי אם הוא יראה את אני האמיתית בלי מסכות. כי הוא יבין איזה מוזרה אני. אתם בטח חושבים, מה יש לה לחתוטך למה היא מפחדת שלא יאהבו אותה אם כולם אוהבים אותה ונותנים לה תשומת לב. זאת התשובה, אני מגעילה את עצמי ואני מפחדת שיבוא יום ואני יגעיל את כולם. כי ביום הזה שיבוא אני יוריד את כל המסכות ויהיה אני בעצמי. יש הרגשה כזרת פנימית שאת ריקה ושיש כל כך הרבה כאב בנפש אני רוצה שתדעו איך זה מרגיש אבל אני לא רוצה שתחבו את זה כי זאת ההרגשה הכי נוראית שבן אדם יכול לחוות. מי שקרא עד לפה אני מודה לכם ומקווה שתוכלו ליעץ. אין מה לעשות כי אין לי יותר תקוות. נמאס לי לחתוך. לא ללכת לברכה כשכולם הולכים בגלל החצ'קונים שלי בגוף פשוט נמאס! (יש לי גוף יפה) ונמאס להמצי תירוצים!!!!!!!! בבקשה תעזרו לי בבקשה אם מישהו מבין אותי שיכתוב לי נמאס לי להרגיש שונה ובאמת מבפנים בודדה בהרגשה. באלי שהסיוט הזה יגמר.