איך אני גורמת לו לתת לזה צ'אנס נוסף?

היי לכולם/ן

אז ככה - אני וחבר שלי נפרדנו לפני חודש וחצי לאחר קשר של שנתיים. הפרידה הסופית הגיע לפני חודש וחצי למעשה אחרי ריב מתמשך (ריב לא רלוונטי) שפשוט לקחתי את הדברים שלי ויצאתי מהדירה שלו, אותו יום קיבלתי הודעה מסכמת כזאת "אנחנו לא מתאימים", "זה לטובתנו ומגיע לכל אחד מאיתנו טוב יותר". בגדול הסיבה לפרידה היא שבתקופה האחרונה של הקשר פחות הסתדרנו ויותר התווכחנו ורבנו נוצר מן מתח כזה, מן אנרגיה לא נעימה מה שכמובן לא היה בעבר.
בדיעבד אחרי המון תובנות עם עצמי לגבי הקשר, אני חושבת שאפשר היה להתנהל אחרת, לוותר קצת פה, להתפשר קצת שם, להבליג, פחות להיכנס לפינות ...
בסך הכל יש אהבה מאוד גדולה בנינו, כימיה טובה, סקס מעולה, יכול להיות משהו בתקשורת הלך לאיבוד ...

עכשיו הסיטואציה היא כזאת - כמו שאמרתי עבר חודש וחצי מהפרידה, התנתקתי לחלוטין (לא שזה היה קל), אחרי חודש שלח הודעה בסגנון "מה קורה מה עניינים" שיחת חולין יבשה, התלבטתי אם לענות. לפני כמה ימים שלח שוב "מה קורה מה עניינים", הפעם לא עניתי מהסיבה הפשוטה שזה פשוט לא מוביל לשום מקום, אני לא יודעת להסביר למה אבל הרגשתי קצת מצפון ובגדול נוצר וויב של אגו (של שנינו) אז החלטתי לשלוח הודעה "התגעגעתי" מפה לשם, דיברנו קצת יותר מהרגש אבל עדיין מהראש (בעיקר מהצד שלו) הוא ענה בסגנון "את האהבה הכי אמתית וטהורה שהיתה לי אבל ... אנחנו לא מתאימים", "קשה לי למחוק הכל אבל ... זה לא ימשיך לשום מקום", "אני הכי מתגעגע בעולם אבל ... אני מתגבר לאט לאט" וציין גם שמעוניין להיפגש לדבר לסגור הכל.
האינטואיציה שלי אומרת לי לא לוותר על הקשר הזה (למרות שאני בתהליכי שחרור), אני לא יודעת אם תוכלו להבין אבל זה מה שאני קולטת ממנו, בין השורות ...
אני מבינה שנשבר לו מהריבים ובכלל מכל התקופה השלילית שעברה עלינו אבל אם אתה עדיין אוהב אז למה לא ללכת אחרי הלב?
שוב האינטואיציה שלי אומרת שיכול להיות הוא יתחרט וזה יהיה קצת מאוחר מדי אולי, ולחיות עם הרגשה של פספוס זה לא כיף מהמקום הזה אני מדברת (תמיד הייתי בנאדם שהולך אחרי הרגשות שלו וגם כאן אני פחות פועלת מהראש וההיגיון)

אני מאוד מבולבלת כרגע אבל דבר אחד ברור לי, אני רוצה לנסות לתת לאהבה הזאת הזדמנות, לתקן ולשפר אני חושבת שיש לאן להתקדם ...
הבעיה שאני די בטוחה (תחושת בטן) שהוא נעול על הפרידה הזאת ואין באמת מה להמשיך למרות שיש אהבה ענקית !!! האם אתם חושבים שכדאי לנסות בכלל או שזה כבר אבוד? ואם לנסות אז איך? נניח וניפגש ונדבר פשוט להגיד לו שאני רוצה לנסות לתת לנו צ'אנס? אני לא כל כך יודעת איך להתחיל להוביל את זה לכיוון הזה ... אולי מה שעובר לו בראש שהמשכתי הלאה והכל טוב
האם אתם חושבים שיש סיכוי לשנות את דעתו בעניין?
אם מישהו נמצא או היה במצב דומה אשמח לשמוע
מעבר לזה, אשמח לדעתכם/עצותיכם בנושא