היי, אני בקשר בוואטסאפ כבר חודש עם בחור ש"התחלתי איתו" בפייסבוק. מעולם לא נפגשנו. אני בחורה שנראית טוב, עובדת ולומדת, ובאופן כללי אני חושבת שאני אחלה בחורה (מקווה ומשתדלת להיות כך). את רוב השיחות בוואצאפ, אני זו שיוזמת, אבל הוא לגמרי זורם ולא דוחה אותי בשום צורה. קשה לי מאוד עם העובדה שאני זו שצריכה ליזום איתו, אבל הבנתי שזה סוג האדם שהוא ולכן אני משתדלת להתרגל למצב. הוא מאוד מאיים עלי מבחינת מי שהוא, הוא נראה מושלם מבחינה חיצונית, הוא עובד בעבודה טובה, הוא בא ממשפחה של רופאים, ואני מרגישה ממש קטנה לידו. וזאת גם הסיבה שאני כל כך "נלחמת" עליו וממשיכה איתו את הקשר למרות שאנחנו כבר חודש בוואצאפ ולא נפגשנו.
כל כך קשה לי ליזום פגישה, כל כך. אני מאוד חסרת ביטחון ומתה מפחד שיהיו שתיקות מביכות או שהפגישה לא תהיה מוצלחת או שהוא ישתעמם ממני.
קבענו להיפגש לפני שבוע ובסוף זה לא הסתדר (מבחינתו) וישר הרגשתי כאילו הוא לא רוצה להיפגש איתי והביטחון שלי נפגע קשות. הוא לא טרח לקבוע מועד אחר לפגישה וזה עוד יותר גרם לי לחשוב שאני צודקת. ואז החלטתי "להשתמש במיניות שלי", כי כבר הייתי נואשת מזה שהוא לא קובע פגישה, ומצד שני האגו לא נתן לי להציע בעצמי שוב. אז שלחתי לו כבדרך אגב תמונה שלי עם שמלת מיני מאוד מושכת, ושאלתי איך השמלה לדעתו? הוא התלהב בטירוף, ובאורח פלא הציע לי לבוא אליו באותו רגע (זה היה חמישי בלילה), כבר היו לי תוכניות לכן סירבתי, ומעבר לכך, הרגשתי לא טוב עם זה שהוא מציע לי לבוא אליו הביתה בפגישה ראשונה, הוא גם רשם לי את הכתובת שלו, מה שאומר שהוא התכוון שאגיע בעצמי ולא רצה להציע לאסוף אותי. זה גרם לי להרגיש לא מוערכת בעיניו. היום שאלתי אותו אם הוא רוצה להיפגש היום בערב, הוא אמר שלצערו הוא כבר תפוס היום והוסיף ש"איזה באסה איתך שאת לא מתאמת איתי מראש". ברגע הזה כבר כבר עלו לי העצבים, רשמתי לו שביום שלישי הקרוב אנחנו נפגשים וזה סופי. הוא אמר שהוא צריך להיות מה יהיה עם העבודה, אמרתי לו שלא אכפת לי מה יהיה עם העבודה ושיתארגן בהתאם. הוא עדיין לא ראה את ההודעה. אני לא מבינה מה הבחור הזה רוצה ממני? הבהרתי לו בצורה הכי ברורה שיש שאני מחפשת קשר רציני, אז מה לעזאזל אתה מזמין אותי אלייך הביתה? ומעבר לזה, הוא לא מתלהב? הוא לא רוצה לראות אותי כבר? אז למה הוא ממשיך לדבר איתי? אני פשוט עצבנית. ואם הוא ידחה אותי ביום שלישי הקרוב אני רוצה פשוט להטיס אותו. לדבר חודש בהודעות קוליות ובוואטסאפ ולא להיפגש, באיזה עולם זה הגיוני? ולמה רק כשאני מזכירה לו כמה "כוסית" אני, הוא ישר מזמין אותי אליו הביתה ורוצה לראות אותי? למה אין לו את ההתלהבות הזאת גם כשהוא לא חרמן מת? (סליחה על הביטוי) האם זה מצביע על כך שהוא פשוט לא מעוניין וכדאי שאמשיך הלאה? או שאני סתם קיצונית ומגזימה ויצאתי קצת מפרופורציות? תעזרו לי בבקשה!
נ.ב - אמרתי לו שמבחינתי פגישה ראשונה זה חשוב כדי לראות אם זה זה או לא זה. ושאם זה לא זה אז חבל על הזמן של שנינו. הוא אמר "אני חושב שאת טועה" ולא הרחיב. מרגישה שבעיניו זה לא רציני כמו שבעיניי. כוסעמק
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות