אמא שלי אישה מאוד קרה. שומרת מרחק ממגע וגם לא אומרת מילים חמות. אני הבת הקטנה והרביעית שלה. אין לי שום זיכרון ילדות ממנה. היא לא עבדה מעולם והייתה לה המון עזרה מהסבתא. אחיות שלי גידלו אותי וגם השכנים. יש לי מלא זיכרונות מהם. בגלל שאמא שלי הזניחה אותי אני זוכרת שבתור ילדה היו קוראים לי ילדת רחוב ונתקלתי בסיטואציות שנתפלו אליי ולא יהיה מי שיגן ( מורות בבית ספר, הורים של ילדים אחרים וכו). כיום אני בת 30 אמא מעולה לילדה מדהימה נשואה באושר, יש לי דירה שקניתי וקריריה מצליחה. כן, הצלחתי בכוחות עצמי. אמא לא תמכה ולא עודדה מעולם. בנערותי עברתי אירוע מאוד טראומתי (תאונה שנפצעתי בה ואיבדתי חברה טובה) גם אז היא לא תמכה בי ורק שלחה אותי לפסיכולוג. מאז שאני אמא אני מבינה כמה אמא שלי גרועה. אני מעניקה לילדה שלי כל כך הרבה אהבה ובטחון, מלמדת אותה דברים חדשים ומבלה איתה המון. לא מצליחה להשתחרר מהרחמים על הילדה שהייתי ומהכעס על אמא שלי שכך הזניחה אותי. איך להשתחרר מזה? מן הסתם לא מרגישה קרובה אליה כדי לפתוח בפניה מה שאני מרגישה
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות