פרידה זמנית כפתרון לקשר במבוי סתום?

שלום, אני וחברתי יחד כ-4 שנים ואנחנו גרים יחד כשנה. לאחרונה הקשר נחלש משמעותית, כל ריב קטן גורם לכל אחד מאיתנו לחשוב בכיוון של פרידה, הלכה הגישה של אני ואת נגד העולם.
למעשה היא מרגישה שהיא לא מקבלת ממני תשומת לב מספקת בעיקר בגלל עומסים בעבודה. אני לעומת זאת מרגיש שהיא לא מספיק תומכת ועוזרת לי לעבור את התקופה הקשה ממילא. התחושה הכללית היא שהיא מאוד אוהבת להיות במרכז, אני חושב שהיא מרוכזת מאוד בעצמה (והיא כמובן בטוחה שההיפך הוא הנכון). לפעמים אני מרגיש שהיא מתקשה לתמוך מהצד, ושואל את עצמי מה יקרה במצבים קיצוניים יותר בהם אזדקק לתמיכה שלה. אני חי איתה ומרגיש בודד מתמיד מהבחינה של התמודדות עם קשיים.
לאחרונה עקב היחלשות הקשר היא חידשה וחיזקה קשרים עם חברות וחברים מהעבר. היא מקבלת מאותם אנשים את הצרכים החברתיים שלה אשר דחקו את הקשר בינינו עוד יותר לפינה. אני כבר לא מרגיש שאני האדם הראשון שהיא תפנה אליו לספר לו משהו טוב או רע, אינני מרגיש שהיא נהנית מחברתי כמו שהיא מחפשת את חברתם של אותם חברים. היחס ממנה הרבה פעמים מזלזל, היא מתעצבנת בקלות, להרבה דברים שאני מספר לה וצוחק היא בכלל לא עונה או אומרת שזה בכלל לא מצחיק, אם אנחנו יושבים יחד בבית קפה היא לא עוזבת את מכשיר הטלפון. אני כאילו מוצא את עצמי מתייבש פעם אחר פעם. לעומת זאת, למרות התקופה הקשה שאני עובר אני מפנק לא מעט, אם זה בהכנת אוכל או במחוות קטנות אחרות אבל נראה שזה חולף לידה והיא לא מייחסת לזה חשיבות כלשהי. אני לעומת זאת מתקשה לזכור מתי בפעם האחרונה היא עשתה משהו אמיתי כדי לפנק אותי. חשוב לציין שהיו לנו תקופות טובות יותר וטובות פחות אבל לאחרונה זה פשוט הפך מרוחק יותר. בחופשות למשל אנחנו הרבה יותר נהנים זה מחברתו של זה אבל הקשר נמדד מן הסתם בשוטף וחופשות הן רק לחיזוק ולא ניתן לצאת ליותר מחופשה שתיים אמיתיות בשנה. אני חושב שהיא כבר לא מרגישה את מה שהרגישה אליי בעבר, האהבה שלה נחלשה משמעותית. אני לעומת זאת, אוהב אותה אבל גם אני סובל מהיחס שלה ומתקשה להתמודד עם סיטואציות מסוימות. האם אתם חושבים שפרידה זמנית או "פסק זמן" כמו שקוראים לזה הוא דבר שיכול לסייע? חשבתי על פסק זמן בכיוון של כ-3 חודשים, מספיק זמן לשנינו לחשוב, אשר במסגרת הזמן הזה כל אחד יוכל לעשות מה שירצה ולהתנסות במשהו שונה ממה שקיים עכשיו. אם לאחר שיחלוף הזמן שהוקצה לפרידה נרגיש שמדובר בטעות נחזור להיות יחד ונחשוב כיצד אנחנו מתחזקים את הקשר שכנראה חשוב לשנינו אם אחד מאיתנו יחליט שטוב לו יותר לבד - ניאלץ להפוך את הזמני לקבוע. בכל הפעמים הקודמות שהגענו לסף פיצוץ ניסינו לדבר ולפתור את הדברים, כל אחד העלה את מה שעל ליבו והבטחנו לנסות להשתפר אולם זה לא מחזיק ליותר מדי זמן...
אני נואש לעצה ואנא מכם אל תייעצו ללכת לייעוץ זוגי זה פשוט לא יקרה בשלב הזה.