נמאס לי מהחיים שלי! נמאס לי להכשל

נמאס לי מהחיים שלי! נמאס לי להכשל. נמאס לי שאין לי אף אחד לדבר איתו. נמאס לי להיות לבד. נמאס לי לא להיות מסוגלת להגיד להורים שלי על הציונים שלי. נמאס לי שאין לי חברים. נמאס לי לחיות בבית. הלוואי שהייתי יכולה פשוט למחוק את החיים שלי, את הזיכרון שלי ולהתחיל הכל מחדש. אני אפילו לא יודעת איפה הכל התחיל.אף פעם לא היו לי חברים. לא כשהייתי קטנה , בחטיבת הביניים זה היה קצת יותר טוב אבל עדיין. בתיכון זה היה הכי נורא. ואז הגיע הצבא. לא התקבלתי ללימודי משפטים כמו שרציתי. הדבר היחיד שבאמת רציתי וחלמתי עליו ולא התקבלתי.ואז הגעתי ללימודי כלכלה.המשפחה שלי עזרה לי לקבל את זה - אבא שלי ודודה שלי.ואני לא יכולה לאכזב אותם.אבל מה לעזעאל חשבתי לעצמי?? אני שונאת מתמטיקה. אבל חשבתי שאולי הכל יהיה בסדר. טוב זה לא בסדר. אני נכשלת בשניים מהקורסים שלי, ואני שונאת את זה. ואתם יודעים מה? אולי באמת לא למדתי בדרך שבה הייתי אמורה ללמוד במהלך סמסטר א'. זו אשמתי.אבל אני באמת כן למדתי למועדי ב'. וחשבתי שזה הלך בסדר בסטטיסטיקה- אבל לא. נכשלתי. קיבלתי פאקינג 40 שזה אפילו פחות מהציון שלי במועד א.ומתמטיקה?היו לי שלוש פאקינג הזדמנויות.ונכשלתי בכולן. אני מתכוונת, לא קיבלתי עדיין את הציון של מועד ג', אבל אני די בטוחה שנכשלתי גם בו. ואני כן למדתי למבחן הזה. והתפללתי לאלוהים שיעזור לי וייתן לי לעבור. אבל זה לא עזר. אני לא יודעת מה עשיתי שיגיעו לי החיים האלו!! וההורים שלי, פאק. אני שונאת לגור בבית. הם פשוט מעצבנים אותי כל כך ולא נותנים לי שום פרטיות. אני מרגישה כאילו הם שולטים לי בחיים. רציתי לעבור למעונות וכמובן שאימא שלי הרסה את זה. והעובדה שאני גרה כל כך רחוק מהאוניברסיטה ומבזבזת שלוש שעות ביום על נסיעות לא עוזרת. ואני מניחה שבמובן מסוים אני מפחדת מההורים שלי. כלומר, אני מפחדת להגיד להם שאני נכשלת. אני מפחדת מהתגובות שלהם. אני באמת לא יודעת מה עשיתי שמגיעים לי החיים האלו. ואני פשוט רוצה שזה יפסיק. אני רוצה שהכל יפסיק והלוואי שהייתי יכולה פשוט למחוק את הזכרון שלי, למחוק הכל ולהתחיל מההתחלה. בדיוק כמו במשחק המטופש שאהבתי לשחק.תוסיפו את העובדה שאין לי חברים.אוקיי אתם יכולים אולי להגיד שכן יש לי חברים כמו נ' ומ' אבל אני פשוט מרגישה כאילו הם לא באמת חברים שלי. אני לא יכולה פשוט להגיד להם הכל.הם לא יבינו.ופשוט כל כך נמאס לי מהסיטואציה הזאת, אני פשוט, הלוואי שהכל היה מפסיק והייתי יכולה להריץ להתחלה.