היי, אני מתמודד הרבה עם רגשות חוסר ערך ודימוי עצמי נמוך.
אני מרגיש שבשום תכונה שקיימת בי אני לא באמת טוב באופן ניכר מהממוצע, וזה תמיד גורם לי להרגיש שאני לא אדם איכותי מספיק. כתוצאה מכך אני תוהה לעיתים קרובות - האם באמת אנשים יכולים לאהוב אותי בגלל מי שאני עם כל האיכויות הממוצעות שלי? אני חוטא הרבה בהשוואות, וכמעט בכל אדם שאני פוגש אני מצליח לראות תכונות מסויימות שבהן הוא יותר טוב ממני - חוש הומור, שכל, זרימה, אינטליגנציה רגשית, מראה נאה יותר. וכאלו. ואז אני תמיד חושב שכנראה הסביבה תאהב אותם יותר מאשר אותי - ושעם התכונות הממוצעות שקיימות בי, אין לי תקווה באמת להיות אהוב ע"י הסביבה (אלא אם אנסה באופן עקבי להתאמץ בלרצות אותם כדי שהם ירגישו ששווה להם להשאיר אותי כחבר).
אני יודע שאי אפשר להיות אהוב על ידי כולם ולרצות את כולם, אבל בא לי להיות אדם שיש לפחות כמה אנשים בעולם שכן אוהבים אותו באופן עקבי, ואפילו את זה אני לא בטוח שאני מסוגל להשיג. כי תמיד יהיו מלא אנשים שטובים ממני בכל תכונה שקיימת בי, למה שאקבל עדיפות על פניהם באהבה שאני מקבל? ושברגע שהאוהבים אותי ימצאו מישהו שיותר איכותי ממני, למה שהם לא ינטשו אותי לטובתו? :(
אני במצב כרגע שכן יש כמה אנשים בעולם שאוהבים אותי, אבל אני תמיד חושש שזה זמני ושבאיזהשהו שלב הם יעזבו אותי לטובת מישהו שסך האיכויות בו גדולות משלי (כשהם יכירו אדם שכזה). וגם כשהם מפרגנים לי, אני תמיד חושב שאני לא באמת ראוי לפרגונים האלו ומתקשה להכיל את זה, הרי יש מלא אנשים שטובים ממני שאני אפילו לא מתקרב לרמה שלהם, אז אני מרגיש שאני לא באמת ראוי לפרגונים האלו.
ממה שאני מבין זה סוג של דימוי עצמי נמוך, שגורם לי לחרדת נטישה והרגשה של חוסר יכולת להיות אהוב באופן עקבי. יש למישהו עצה איך אפשר להתגבר על המצב שאני מתאר? :(
תודה..
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות