שלום לכולם.
יש לי עניין לא פשוט עם בת זוגי.
יום העצמאות הקרוב קבענו החבריה שלי ואני לצאת למסיבה. בת הזוג שלי מעורבת בעניין וכמובן שברצוני שנלך יחד. היא מצידה פחות אוהבת את הסגנון הזה של המסיבה ובעדיפות הראשונה שלה היא מעדיפה לא ללכת.
הנקודה היא שהיא לא בעד שאני אלך לבד. ואם אני מחליט ללכת היא רוצה לבוא. אני מצידי אומר לה שאני בעד שהיא תבוא אבל אם היא רוצה לבוא היא צריכה לבוא בגישה שהיא שם קודם כל כי היא רוצה בשביל עצמה להנות שם. כי אחר כך יווצר מצב שההנאה שלה תהיה תלויה בי. ובזאת איני רוצה. אני כן רואה מצב שאני הולך והיא תבחר לעשות משהו אחר שהיא אוהבת.
ושוב כל זאת מנקודת המוצא שהיא פחות אוהבת את סגנון המסיבה הזה.
ביקשנו להגיע לפתרון ביניים והפתרון היה שהיא תביא שתיה והיא תשתה שם וזה בעצם ישלים לה את החסר מבחינת ההנאה שלה.
פה ישנו עוד עניין. ברגע שהיא שותה היא הופכת להיות אדם אחר. השפה שלה פתאום משתנה והופכת להיות רדודה ומלוכלכת ( קללות וכדומה לאו דווקא כלפיי) והטונציה שלה הופכת להיות תוקפנית.
חוויתי את זה לידה בעבר ואני ממש כבה כשהיא מדברת ככה. אני לא מקבל את זה בשום מצב. דיברנו על זה בעבר אבל זה קרה שוב ושוב. היא לא שולטת בזה. מכאן אתם יכולים להבין שסירבתי להצעה הזו שלה שהיא תשתה שם. אני פשוט לא מסוגל להיות לידה כשהיא מדברת ככה לאחר שהיא שותה.
בקיצור יצא מצב שהיא עכשיו פגועה ממני מכך שכביכול אני מסוגל לצאת בלעדיה למסיבה וגם מכך שגם אם היא באה אני מסרב לכך שהיא תשתה.
אז אמרה שהיא מעדיפה לא לבוא בגישה פגועה ומאשימה מצידה.
אני אוהב ולא רוצה לפגוע בה אך זה כבר מאוחר מדי.
אנחנו גרים יחד ובאמת צמודים ביום יום.
איך והאם ניתן להגיע פה לאיזשהי הבנה הדדית?
ובכלל מה דעתכם על המצב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות