מאז השחרור אני רק לומד(שיפורי בגרויות ופסיכו).השתחררתי שנה שעברה בנובמבר משירות קרבי-שירות שעברתי התפתחויות טובות.מאז שיפרתי בגרויות ועבדתי בעבודה טובה שמתאימה לסטודנטים באחלה מקום ועם אחלה אנשים.לפני כארבעה חודשים הייתי במערכת יחסים טובה של ארבעה חודשים אבל התפטרתי כדי שאוכל להתרכז בבגרות במתמטיקה ועכשיו בפסיכו.הדכאון התחיל פחות או יותר בזמן שהתפטרתי וכעבור גם חודש חברה שלי נפרדה ממני הייתי במשבר,אבל למרות זאת למדתי.לצערי אני עדיין בדכאון ואני לא יודע אם זה עדיין בעקבות הפרידה(מה שמלווה אותי בעיקר זו תחושת ההחמצה כי יש כמה פשלות שעשיתי.שכחתי להזכיר גם שאני בנתק ממנה)או בגלל הלחץ של הלימודים ומזה שאין לי עבודה או שזה בגלל החורף או בגלל שאני צריך מנוחה(אחרי הכל עדיין לא עשיתי טיול והתכנון שלי לנסוע עם חבר לדרום אמריקה בקיץ).אני יוצא הרבה עם חברים,מתאמן אבל אחרי כמה שעות הדכאון חוזר אליי וקשה לי עם זה.יש גם לילות אפילו שאני משתכר לפני השינה כדי ללכת לישון בסבבה.רק תבינו שמאז השחרור שלי לא הייתי ככה עד לפני ארבעה חודשים שהכל התחיל להשתנות-מעולם אופטימי,חיובי וורוד אני עכשיו מסתכל עליו כעולם שחור ואפילו נהיתי רגיש והביטחון האישי שלי ירד. כרגע אני לחוץ מהפסיכומטרי ותחושת הדכאון עוד יותר מעלימה את החשק ללמוד.ממה זה נגרם?
האם לפנות לעזרה מקצועית?
אני יודע שאף אחד לא דוקטור אבל אשמח לכמה שיותר המלצות ממי שחווה רגעי משבר/דכאון.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025