חולמת להגשים את עצמי כבר

שלום לכולם ,האמת שאני לא יודעת מאיפה להתחיל, איך לנסות ולהסביר לכם את התחושת פספוס הנוראית הזאת שמלווה אותי כבר שנתיים :
תמיד היה לי חלום ,והחלום הזה היה להתגייס לשירות קרבי.מאז שאני זוכרת את עצמי ,הצבא זה הדבר שהכי עיניין אותי בעולם,משך אותי וסקרן אותי בצורה אובססיבית אפילו, הייתי אומרת.הייתי ועודני נשארתי "מלח הארץ" כמו שאומרים.
הכל התחיל מרגע הקריאה לצו ראשון, אני לא אשכח את הרגע הזה לעולם , הרגשתי שמינימום כבשתי את האוורסט! הייתי כל כך מאושרת ,אני אסתכן ואומר שעד לאותו הרגע זה היה אחד הימים המאושרים בחיי!!! הגעתי לצו ראשון בשיא המרץ שלי ,עוברת מתחנה לתחנה ,הכל מתנהל על "מי מנוחות" עד לרגע שהגעתי לרופא.ברגע הזה הרגשתי שחרב עליי עולמי!ולא , לא בגלל שחלילה גילו לי מחלה נוראית שלא ידעתי עלייה,אלא שמכיוון "שהצבא לא לוקח על עצמו אחריות"
החליטו שאני לא כשירה לשירות קרבי..למה?!? בגלל בעיה כל כך קטנה ומינורית שבכלל לא מורגשת בחיי היום יום שלי!! הכל בגלל שצהל "לא מוכן לקחת על עצמו אחריות" . אחריות על מה?? אני בריאה כמו שור!
תגידו לי אתם, אני בחורה שעוסקת בספורט מגיל 0,הכושר הגופני שלי בשמיים ,אני מתאמנת 4 פעמים בשבוע,אני רצה למרחקים..יותר מזה?! בתיכון הייתי בנבחרת כדורסל ,כל קרוביי מכנים אותי "אצנית" .
חשוב לי לציין שאני מאמינה בעבודה קשה,לא מפונקת בכלל ,נדיר שימצאו אותי מתלוננת,אני בחורה אחראית ,מכריי מכנים אותי "כקשוחה ורצינית". האם כל התכונות האלה לא "יושבות עליי" בול כדי להיות לוחמת? :(
אני פייטרית בנשמה,לוחמת בנפש!!
מה לא עשיתי ,כמה מלחמות ניהלתי כדי להוכיח שאני כן יכולה!!הרי כל חייל שני (שלא נדבר על הנשים)מה לא היה עושה כדי להתחמק משירות צבאי וקרבי,בפרט!
פקסים וטלפונים ועשרות ועדות רפואיות מרופא שמכיר את התיק הרפואי שלי מקרוב מאז שנולדתי!!
כלום לא עזר וככה מצאתי את עצמי,מגיעה ליום הגיוס,הרוסה ושבורה נפשית:
שבוזה עוד מלפני שבכלל התחיילתי!!
השיא היה שהקצין מיון בישר לי ששובצתי כמאבטחת מתקנים.הכי גובניקי שיש.
הרגשתי שהרצפה נשמטת מתחת לרגליי. כל היכולות שלי,כל המוטיבציה שלי, כל מה שהשקעתי כל השנים והכל במיוחד כדי להגיע מוכנה ובשיא הכושר לצבא,ירדו לטימיון.
אלה היו השנתיים הנוראיות בחיי,שהיו אמורות להיות המספקות ביותר.
חצי שנה עברה מאז השחרור ואני לא משתחררת מזה!!
נשארתי עם טעם מר בפה ותחושת החמצה נוראית!!!!
זה כל כך נורא לרצות משהו ולא להשיג אותו :
לא הצלחתי להגשים את עצמי ,לעשות את מה שאני באמת אוהבת.הבעיה העיקרית שאני לא מצליחה להמשיך הלאה ולהרים את הראש כי זה פשוט דפק לי העתיד!! תיכננתי אחרי השחרור להמשיך לעסוק במה שאני אוהבת ,בעבודה מאתגרת, בסביבה מלאת אקשן ,עם רעש המטווחים הזה ברקע והאדרלנין הזה שמניע קדימה!!! זה האופי שלי ,ג'דעית!!
כל העבודות האלה שכיוונתי אליהן, מצריכות רמת רובאות 03 ומעלה ואני עשיתי רק 02 :( המוטיביציה שלי בשמיים אם לא הגשמתי את עצמי בצבא ,לפחות אכפר על זה באזרחות.אני רוצה להיות מי שאני, ולא לעבוד סתם בעוד עבודה רגילה כמו מלצרות או מוכרת כי זאת לא אני! זה לא האופי שלי!!!
בבקשה כל מי שיודע ,איזה עבודות יכולות להתאים לי עם הים מוטיביציה שלי אבל אם עבר צבאי שמתעקש להרוס? :(
מצטערת שהארכתי בדיבור,אשמח מאוד אם תעזרו לי , תודה רבה!