הסקרנות הרגה את החתול. פשוטו כמשמעו.
אני בחורה סקרנית מאוד על גבול הפסיכית והסקרנות הזאת רק פגעה בי עם השנים. וממשיכה לפגוע ולנגוס בתוכי . עברו שנתיים מאז הפרידה עם הבנזוג הראשון שלי ואני רק מכאיבה לעצמי סתם סתם סתם ןלא יודעת איך לעצור את זה, אין לי ברקסים !
מאז הפרידה עשיתי הכל כדי לדלות פרטים עליו ועל מה הוא עושה , התחזתי למישהי אחרת כדי לדבר איתו ולגלות איך הוא מאז הפרידה ומה שגיליתי פשוט גמר אותי עד היום אני לא מתאוששת מהידיעה . כמובן שאם הוא היה יודע שזה אני לא היה מספר כלום אבל גיליתי כל כך הרבה אמת מסריחה ומלוכלכת שהלוואי ןלא הייתי יודעת עליה זה כל כך כואב אבל ממכר שבא לי לבכות מחוסר אונים . פתחתי חשבון פיקטיבי באינסטגרם כדי לעקוב אחרי בת הזוג שלו ( כי היא חסמה את החשבון שלי שגילתה שאני אקסית ) וכל תמונה כל מה שהוא מגיב לה גומר אותי מבפנים אני לא יכולה להסביר ולהעביר פה טת רמות הכאב! למה אני עושה הכל כדי שיכאב לי? למה?? למה??? יש בי חלק שצועק דייי דיי אני לא רוצה לראות את זה והחלק השני פשוט מתעסק בזה כל הזמן בצורה אובססיבית. כן התאהבתי מאז. כן היו לי קשרים . כן יש לי חיים מלאים ואני עסוקה מאוד. אבל ההתעסקות האובססיבית הזו בחיים שלהם וההשוואה הבלתי פוסקת ביני לבינה גומרת אותי. לראות מה הוא עושה בשבילה שהוא לא עשה בשבילי זה שובר. זה קורע אותי מבפנים . את כמות האהבה שהוא נותן לה ולי לא נתן. אני אבודה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025