אני מוצאת את עצמי כבר תקופה ארוכה לא מצליחה לסמוך על גברים. אני יודעת שזאת אמירה מאוד כוללנית ובטוחה שיש אי שם גברים מדהימים אבל שוב, התחושה הזאת לא עוזבת אותי.
זה התחיל מכך שאבי עזב וניתק כל קשר כשהייתי קטנה, וכך גדלתי לבד עם אימי שלה היו מספר קשרים במהלך השנים ,מספר מערכות יחסים שנגמרו חלקן בצורה סבירה וחלקן בצורה מכוערת בלשון המעטה.
לי אישית היו כמה קשרים עם גברים ותמיד הקשר נגמר כי הרגש נגמר מאוד מהר מצידי. הקשר האחרון שנמשך למעלה מ3 שנים היה המשמעותי בעיניי, באמת אהבה גדולה עם בחור שהיה "האחד" או לפחות כך חשבתי. תפסתי אותו משקר לי פעם אחר פעם , על דברים קטנים ולא חשובים וגם על דברים גדולים.
הקשר נגמר אחרי שהבנתי שאין לי טיפת אמון בבנאדם הזה , כל דבר שהוציא מהפה הייתי בודקת אם זה אמיתי או לא.נהייתי ממש בלשית וקרימינלית וזה הרגיז אותי כי זה ממש לא האופי שלי ומגיע לי לאהוב ולסמוך בעיניים עצומות בבן זוג שלי.
מאז הפרידה אני לא מצליחה להתקדם, לא מצליחה לסמוך. הקשר שהיה לי וכל השקרים האלה הורידו לי את הביטחון לריצפה, אני אומרת לעצמי שאם הבן זוג שלי שהיה כל עולמי עשה לי את זה , כל אחד יכול לפגוע בי ככה. מאז גם כשאני יוצאת ומתחילים איתי אני משדרת קרירות ו"תתרחקו ממני" מבלי להתכוון בכלל . איך סומכים שוב? איך פותחים את הלב?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות