מרגיש לחוץ, עומד לקרוס ולא יודע איך להתמודד עם חרדה בצוקה נכונה

שלום לכולם,
אני בן 23,יש לי חברה כבר 5 שנים , הורים נשואים שאיתם אני חי כרגע ולומד לתואר ראשון במדעים מדויקים באוניברסיטה.

בשנה האחרונה משהו רע עובר עלי , משהו שבהתחלה הזכיר לי את משבר גיל ההתבגרות אבל עם הזמן הבנתי שלא אני אשם ברוב המצב שאני נמצא בו ואין לי דרך להיחלץ משם.
בפאן המשפחתי - אני מרגיש שהמשפחה מעיקה לי , אין לי כרגע אפשרות לעזוב את הבית מבחינה כלכלית אבל במצב הנוכחי אני נמצא יום יום בלבטים עם עצמי , מצד אחד טוב לי בבית ולא חסר לי כלום חומרי שקשור לבית ,מצד שני חסרה לי פרטיות,יחס נורמלי מהורים שמתנהגים איתי בצורה "מתוחכמת" לאור הגיל שלי והם משדרים בצורה ברורה שאם אני בבית עדיין אז תעזור ואם לא תעזור אתה יכול ללכת לשכור דירה- מצב מאד לא נעים שבו אני מרגיש לא רצוי , אני נכנס להלם ונפגע מהיחס הזה כי בסך הכל אני מעיד על עצמי שאני בחור טוב וילד טוב שלא מזיק אבל מבחינתי יש לי מצפון שאני לא יכול לעזור בהרבה מקרים בגלל הלימודים או סיבות אישיות אחרות והיחס מצדם משפיל כאשר אני לא יכול לעזור .
במצב כזה גם אני מרגיש לא בנוח.

בפאן הזוגי - אני מרגיש שמשהו בזוגיות שלי הפך להרגל,אני אוהב מאד את בת הזוג שלי אבל מתגעגע מאד לרגעים הראשונים בהתאהבות ביציאות הראשונות והריגוש של אינטימיות עם בחורה חדשה או געגוע להתחלת הזוגיות איתה. אני מבין בתוכי שלפעמים כדאי לקחת את עצמך בידיים ולעשות משהו שטוב לך ולעיתים גם עולה בראשי המחשבה של להפרד ולהתחיל דרך חדשה אבל אני לא אמיץ מספיק משום שבעבר כבר נפרדתי ממנה והבנתי שאני לבד ושאני רוצה אותה כי היה לי טוב במצב הרגיל יותר מאשר בלעדיה.

בפאן החברתי - אני אדם חברותי,יש לי המון חברים של שלום שלום אבל לא מעבר , אני מידי פעם יוצא לפאב עם איזה חבר או חברה שלי עצמה אבל אני מרגיש שהגיל לוחץ ושאני מפספס את החיים בלי "שגעונות ושבירת כלים" ובלאגן כמו רוב הצעירים בגילי... אין לי למה לצפות...

בפאן האישי - אני אדם מאד עצבני ובעבר חליתי במחלה קשה שניצחתי אותה תודה לאל .
כל הזמן אני לחוץ בגלל הלימודים , שהופכים כל הזמן לקשים יותר ויותר ,ידעתי למה אני נכנס אבל דברים משתבשים ,בגלל המצב בבית ובגלל החברה... אני מרגיש לא נוח בחיים ונכנס להתקפי חרדה חמורים מאד עד רעד ובכי לבד ...
אני אדם פיזית גדול מאד וחזק מאד , ואנשים לא משערים כמה אני רגיש ומכיל בתוכי ... אני לא יודע איך להתמודד עם הכאב העצמי וזה משפיע עלי במיוחד בלימודים ; אני יודע לחשוב טוב וללמוד כדי להבין אבל כל הזמן דברים משתבשים והמחשבות על שאר הדברים האלו מפריעים לי ואף אחד לא יודע עד כמה אני לוקח את זה קשה ולא טוב לי ....
אין לי את מי לשתף ופה זה פשוט מרענן אותי אני יודע שבעיני רבים זה לא נתפס כבעיות קריטיות אבל החיים שלי לא טובים בשנה האחרונה ואני רוצה לעשות הכל על מנת להצליח ולחייך יותר - כי אני יודע להבדיל בין טוב לרע בנוגע לעצמי וכרגע רע לי .

אשמח לעצות באמת נורמליות איך להתמודד עם הכל ביחד ואיך להיות רגוע יותר ומצליח יותר.
אני מודה לכל אחד ואחד שיעזור לי כי שום דבר לא מובן מאליו בטח ובטח שאנשים משקיעים מזמנם על מנת לעזור ... :(