מלכת הכיתה הציקה לנו, אז סיפרתי לחברות שאמא שלה חולת נפש, איך להחזיר את הגלגל?

היי לכולם,

עשיתי מעשה שאני לא יודעת עם יש ממנו דרך חזרה, אני יודעת שהתנהגתי בחוסר אחריות; בטמטום ובחוסר שכל, אבל הדבר כבר נעשה ואני מנסה לכפר. אספר את הסיפור-

עברתי לבית ספר חדש. יש לנו מעין "מלכת כיתה", מרושעת, שמקללת ילדים ושופטת אותם על פי מספר דגם הנייד שלהם, לפי הנעליים שלהם ולפי הבגדים שהם לובשים. מי שקונה בהאנגר- מבחינתה מושא להצקות והיא מקללת אותו וממש יורדת עליו משום כך.

ישבתי עם שתי חברות נוספות שלי בגלידרייה. השיחה בינינו קלחה, היה לנו ממש כיף אחרי שלא נפגשנו קרוב לשלושה חודשים, אף על פי שאנחנו גרות באותו השכונה.

במקרה, הילדה הזאת והחברות השפוטות שלה הגיעו גם הן לגלידה. היא אומרת לי, סתם כך בלי סיבה "יא מכוערת, איך זה שאת פה?", כאילו שאני איזו מצורעת שפלא שהיא בכלל יוצאת מהבית.
עניתי תשובה שנונה והיא רק רצתה לפתח ריב. היא אמרה לחברה שלי שהנעליים שלה מכוערות מאוד, ושבטוח הן לא מ"חברה נחשבת", כמו נייק או אדידס (יש לציין שאני מתלבשת לטעמה, כי אני לובשת אדידס, נייק, מותגים מכיכר המדינה, והכל מלחץ חברתי!!!! והחברות שלי לא, והאמת? מי צריך בכלל את כל החשיבות הרדודה הזו? אני עצמי ממש לא אוהבת את זה).
היא התחילה לנסות לסכסך ביני לבין החברות שלי, אמרה שאני מרכלת עליהן (מה שממש לא נכון, החברות שלי היו בעדי ולא האמינו לאף מילה שלה).
לחברה שלי נפלט שהיא צריכה להספיק להתעמל בגינת כושר, כי סוכן הדוגמנות שלה (היא מדגמנת, כך היא מספרת), אמר לה שחשוב להקפיד על חיטוב הגוף.
מלכת הכיתה מהכיתה שלי צחקה ברוע ואמרה לה, "יא מכוערת, את בטח מדגמנת להאנגר או משהו, אני בכלל לא מאמינה שאת מדגמנת". שאר השפוטות שלה הנהנו אחריה בהסכמה ואמרו, "למה זה צריך לעניין אותנו, השקרים שלך?".
מלכת הכיתה הזו חושבת שיש לי תוכנת לייקים באינסטגרם (זה שקר), וכל פעם שאני רואה אותה היא חוטפת לי את הנייד ומנסה לראות האם יש לי אפליקציות להוספת לייקים מלאכותיים. אחת החברות שלי חטפה לה אותו מהידיים והביאה לי אותו.
היא ראתה אותנו מתאמנות לאחר מכן בגינת הכושר, ואמרה לנו שאנחנו שמנות שצריכות את הכושר הזה (ואנחנו ממש לא שמנות!).
חברה שלי שאלה אותי לאחר שהיא הלכה מה הקטע שלה, סיפרתי לה בטעות (נפלט לי), שאמא של הילדה הזו חולת נפש, ושאת כל העצבים שמלכת הכיתה הזו חווה משום שאמכ לא מגדלת אותה, היא מוציאה על הילדים ועל הסביבה.
אני מפחדת שחברות שלי יספרו לה שאמרתי את זה, או יספרו לאחרים, הן ממש לא כאלה, אבל... תמיד יש סיכונים כלשהם... לא אמרתי את זה בכוונת זדון וממש לא התכוונתי.
מה לעשות??? אני אובדת עצות...