זאת פחות שאלה ויותר פריקה אבל אשמח לעצות שלכם.. אני בת 23, סהכ בסדר, יש האומרים יפה וחטובה (מתאמנת 3 פעמים בשבוע בחדר כושר ושומרת על עצמי מכל הבחינות), שנה שלישית בתואר, עבודה במקום טוב, מעט חברים אבל כל אחד/ת מהם כמו אח/ות ומשפחה סהכ בסדר (די מנותקת מהאחים שלי אבל בקשר טוב עם ההורים). לפני 7 חודשים יצאתי מזוגיות של כמעט 3 שנים אחרי שיצאתי עם בחור שנהג לזלזל בי, לעשות מניפולציות רגשיות ולאיים שיעזוב אותי בכל פעם שלשבתי על לצאת מהמסגרת שהיתה מקובלת עליו. מאז התגברתי, יצאתי עם גברים אבל באופן קבוע קיבלתי דחיה בקטע של "את מדהימה אבל לא מה שאני מחפש" (לא שכבתי עם אף אחד מהם וגם לא קרוב לזה). לא מזמן חזרתי מטיול במזרח שהכרתי שם מישהו לא מטורף אבל חמוד, הוא המשיך לטייל עוד חודש ואמר שנקבע איך שהוא חוזר.. כמובן שהוא חזר לפני שבועיים בערך אבל אין ציוץ מכיוונו. בינתיים ההורים שלי לוחצים עליי לצאת (כאילו שזה לפי דרישה) ולהכיר איזה מישהו אבל אני מרגישה שבחורים בגילי מחפשים רק סקס ואין להם כיוון בחיים. ברור שיש יוצאי דופן אבל לא נתקלתי בהם אלא בזן היותר חזירי של גברים שגרם לי לאבד אמון מוחלט בגברים ולרצות להיות לבד. כמובן שזה גם לא מקובל על החברות שלי שעכשיו נכנסו לקדחת של להכיר לי בחורים והן לא מוכנות לשמוע לא.. אני פשוט במצוקה, בא לי שיעזבו אותי, בא לי שיבינו שאני שווה גם אם אני לא אתחתן ולא יהיו לי ילדים (אני לא חושבת שאני רוצה להיות אמא בכלל) ובא לי שב2016 יפסיקו להתעסק בטמטום הזה. מה עושים??
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות