אני ובעלי נשואים 3 שנים, יש לנו ילדה משותפת בת 11 חודשים. לבעלי יש ילד בן 10 מנישואים קודמים.
בעלי כל הזמן סיפר לי עד כמה הגידול של הבן שלו היה טראומתי, כמה הוא היה ילד קשה שעשה להם את המוות, בכה כל הזמן, איך זה הרס להם את הזוגיות ועוד. כשנולדה לנו הילדה שלנו בעלי היה שמח עד השמיים, הוא ראה בזה חוויה מתקנת.
יש לנו ילדה מדהימה, ילדה באמת טובה, חייכנית, כמעט ולא בוכה, מזג רגוע טפו טפו טפו. בעלי כל הזמן אומר שהפעם זה אחרת, שהוא מרגיש ועושה דברים איתה אחרת לגמרי ממה שהיה לו עם הבן. וכן הוא הולך איתה לטייל, לגן משחקים, מחליף לה חיתול, מאכיל אותה , אומר לה אלף פעם ביום שהוא אוהב אותה וכו'.
עם זאת ברגע שהילדה לא מתנהלת לפי מה שהוא מצפה (בוכה, עושה קצת בעיות עם האוכל, מנדנדת כי היא עייפה ולא מצליחה להירדם) הוא מתחיל לדבר ממש לא יפה לתינוקת בת 11 חודשים!! הוא אומר לה בקול תקיף "מה הבעיה שלך??" "מה את רוצה??", "שקט כבר", "שששששש" "את ילדה לא נעימה" "למה את עושה בכוונה??" "את מעצבנת" "קרציה". בפעם הראשונה ששמעתי אותו (זה משהו שקורה מאז היותה בת חצי שנה) אמרתי לו שיפסיק זאת מיד. הוא מתנצל אבל ממשיך וזה לא נפסק.
ברור לי שהוא לא אדם עם סבלנות, אני רואה איך הוא מתנהג עם הבן שלו שהוא באמת ילד קשה שמוציא את המיץ, אבל לדבר ככה לתינוקת בת פחות משנה?
אני מודה אני כבר לא יכולה לסבול את הדיבור הזה ואני כבר לא יכולה לסבול אותו! מיד כשאני מרגישה שהוא עומד להתחיל לדבר אליה לא יפה אני פשוט לוקחת אותה שזה גם לא פיתרון כי כל הטיפול בה למעשה נופל עלי אחרי שאני חוזרת מהעבודה (ואני עובדת במשרה מלאה) ובסופ"ש. יחד עם זאת אני לא מוכנה שהוא ידבר אליה ככה.
לא מבינה בשביל מה הוא התחתן פעם שניה, בשביל מה הוא הביא עוד ילד לעולם? הוא לא ראוי לילדים, בטח לא לילדה מקסימה כמו שיש לו.
עומד לי על קצה הלשון להגיד לו שאני לא סובלת אותו כבר.... אני פשוט מיואשת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות