החיים שלי תקועים מכל הכיוונים, לא יודעת איך לסדר את זה

אני בת 25,
מבית חרדי עם 10 אחים ואחיות,
אפשר להגיד שעד גיל 22 החיים שלי היו על המסלול נכון,
היה לי פחות או יותר טוב מבחינה חברתית,
וגם לימודית - סיימתי תיכון בהצטיינות וסיימתי תואר ראשון במדעי המחשב בהצטיינות,
אפילו מצאתי מיד עבודה,
וגם בדייטים הלך לי טוב- שניים לא מתאימים שרצו ואני חתכתי ואז אהבה ממבט ראשון שכמעט הובילה למשהו רציני ולחתונה, אבל חתכתי בסוף כי היה לו תכונה של קמצנות שלא יכולתי לסבול..

מאז הרבה התחרבש לי..
בעבודה השתעממתי ולא הייתי מרוצה, עברתי לעבודה אחרת שהיתה אפילו גרועה יותר ואז פוטרתי ואז עבודה שלישית שגם שם בסוף פוטרתי כי לא היה להם עבודה בשבילי בכלל.. אז פשוט הייתי עושה שעות..
מאז אני מובטלת..

בדייטים התחלתי לצאת עם בחורים לא חרדים אלא דתיים וחשבתי שזה יהיה כיוון שיותר יתאים לי, אבל לא מצאתי אהבה בכל הדייטים האלו ולרוב אני חתכתי אחרי דייט שניים, אבל היו גם כמה בודדים שחתכו אותי..

החברות שלי רובם חרדיות ונשואות+2..

היום אני מוצאת את עצמי במצב שבו יצאתי לגמריי מהמסלול ואין לי מושג איך להמשיך!

אני היום אתאיסטית בארון(מחללת שבת בסתר, צמתי כיפור רק כדי להרגיש שייכת עדין לאיזשהו עולם ולא להרגיש שאני לא פה ולא שם והקרקע נשמטת לי מתחת לרגליים...) אני כבר לא מאמינה בכלום ואפילו בזה לעולם הדתי, בארון לא כי אני פוחדת לעזוב את העולם הדתי, אלא יותר כי אני פוחדת להיכשל בעולם החילוני, ואין לי כח נפשי לכישלונות וניסויים ותהיות עכשיו..

אני לא יודעת עם מי לצאת ואיך למצוא אהבה, חילוני ואפילו דתלש ניסיתי ולא מתאים לי-מרגיש לי כמו מישהו שבא מתרבות זרה ולא מצליחה להתחבר לתרבות הזאת נפשית..
דתי מרגיש לי יותר מוכר ונעים ואני אשכרה נמשכת לבנים דתיים, אבל הם לא יודעים שאני אתאיסטית ואני לא יודעת אם נוכל לחיות ככה בעתיד כשאני לא מאמינה בכלום.. ואולי זה יהיה נעים ומוכר אבל יצור מלא בעיות בהמשך..

נמאס לי גם להכיר בדייטים או באתרים, נמאס לי מכל הבליינדייטים האלו..

אין לי חשק למצוא עבודה ואולי זאת הסיבה שאני לא מוצאת כבר איזה חצי שנה, זה לא כי אני עצלנית, פשוט נמאס לי להיות שכירה, נמאס לי מהלופ הזה של לחפש עבודה, להתחיל עבודה, לעזוב כי משעמם/לחטוף פיטורים ואני לא רואה את עצמי עושה את זה בעתיד.. עובדת כל יום 10 שעות וגומרת לעצמי את החיים
קראתי את הפוסט של סטיב פבלינה על 10 סיבות לא לעבוד יותר לעולם וגם את אבא עשיר ובא לי לקחת אחריות על עתידי הכלכלי, לעשות משהו שייתן לי בטחון כלכלי וישאיר לי זמן לחיות, אבל אני לא יודעת איך..

אני גרה אצל ההורים עם מלא אחים בבית קטן וצפוף ונמאס לי מזה,
מצד שני אין לי כסף לשכור חדר/דירה ולפרנס את עצמי.. חשבתי תמיד שעם בן זוג יהיה לנו יותר אפשרות לקנות דירה ולקחת משכנתא במקום לבזבז את כל החסכונות על שכירות בכמה חודשים..

הכל תקוע, לא יודעת איך לסדר את זה,
תודה אם קראתם על לכאן,
אשמח לעצות בכל התחומים (כלכלית, מציאת זוגיות, קונפליקט דתי-תרבותי..)