מדברים כבר חצי שנה בלי באמת להכיר או אפילו תמונה

שלום ^_^
יש לי סיטואציה קצת לא מובנת עם בחור שאני מדברת איתו כבר המון זמן ואני חייבת עצה או לפחות כיוון כי אין לי מושג כבר מה הולך פה.
הכרנו לפני חצי שנה דרך אתר רנדומלי שמקשר בין שני אנשים, פשוט התחלנו שיחה וזה זרם - משם הוא ביקש דרך תקשורת אחרת ואמרתי "בכיף", עברנו למיילים (נשמע קצת טיפשי) וזה באמת זרם, פעם ביום לפחות היה מייל שעובר בנינו והיה נחמד.
ועכשיו קצת פרטים: אני בת 20, משוחררת טריה מהצבא ועובדת כרגע (הוא יודע את זה עלי), היה לי סה"כ חבר אחד למשך שנה וחצי וזה נגמר קצת לפני שהכרתי אותו (את זה הוא לא יודע עלי)
הוא בן 21, משוחרר עוד יותר טרי מהצבא וכרגע לא עובד, ציני בטירוף, מדבר הרבה, ורוב זמנו על המחשב למרות שכן יש לו חברים שהוא יוצא איתם (מה שאני מסיקה מדברים שהוא מספר).
אז ככה: בערך לפני חודשיים התחלנו לדבר בסקייפ ברציפות וכבר בלי מיילים, עם שיחות סקייפ והכל, רוב השיחות (עם קול, כמו טלפון) נמשכות יותר משעה ~ שעתיים לפעמים אפילו 4~5 שעות, והוא זה שהציע שנדבר בסקייפ! שזה הרגיש לי צעד עצום! מה גם שכל השיחות סקייפ הן ממנו, הוא זה שמתקשר. בזמן האחרון כל שיחה בסקייפ היא עם קול, אבל עכשיו שעבר כל כך הרבה זמן מאז הפעם הראשונה ש"התקדמנו" קשה לי לדעת אם זה ימשיך להתקדם, והמחשבה הזו די מעציבה אותי.
נכון שלהיקשר לבן אדם שבחיים לא ראיתי מורידה מהקרבה ומהקשר, אבל לדבר איתו כמעט כל יום ולמשך הרבה זמן גרם לו לתפוס לי חלק בלב.
עוד דבר - לפי מה שהבנתי הוא כבר לא נכנס לאתר שהכרנו ממנו יותר, זה אומר שאולי אני "מספיקה" לו, והוא "מצא את הכי טוב משם" אבל עדיין, יש לו כמעט 300 חברים בסקייפ :/ מה אומר לי שהוא לא הכיר אותם מאתרים כאלו? מה עושה אותי מיוחדת יותר מהם?
הבעיה היא שבגלל *שלא* מרגיש לי שאני מכירה אותו אני לא יכולה להיות ישירה לגבי שום דבר, או לפחות לשאול עליו דברים. זה כאילו אנחנו זרים שסתם מדברים כדי להעביר זמן, אבל לי זה לא נתפס ככה, ואני לא רוצה שזה יהיה ככה. אני לא יכולה לשאול "אתה מכיר את כל ה270 אנשים האלו?" "אתה מדבר איתם גם במיקרופון?" "אתה מדבר פה עם עוד אנשים שהכרת באתר ההוא?" בלי שזה ישמע מוזר.
לפעמים נידמה שמן הסתם התשובות לשאולות הן: כן. אם זה קרה איתי למה שזה לא יקרה עם עוד?! אין סיכוי שאני היחידה שהוא התחיל לדבר איתה מעבר באתר ההוא.
כל השיחות גם לא ממש להעמיק בנינו, זה על דברים שראינו פעם, חווינו, דברים מצחיקים שראינו או קרו, כל מיני שטויות. סיפרתי לחברה שלי עליו (הבן אדם היחיד) ממש טיפה והיא אמרה שזה ממש מוזר שדיברנו חצי שנה בלי תמונה אפילו.
היה יום אחד, לפני שבועיים בערך שהוא הזכיר את זה... וזה הפתיע אותי שהוא עוקב! הוא שם לב שכל כך הרבה זמן עבר! הוא הלך לשיחה הראשונה לדעת כמה זמן עבר ממנה ועד עכשיו! ועכשיו אני מצוטטת את איך שהוא אמר את זה, שתבינו כמה זה פגע בי כמו ברק משום מקום:
הוא: "את יודעת אנחנו מדברים כבר איזה חצי שנה נראלי"
אני: "אני אבדוק את ההודעה הראשונה ואגיד לך כמה זה בסה"כ"
הוא: "נווווו
אין צורך
אני אומר לך
סימן שבדקתי"
"בערך בסוף אפריל
אז סוף אוקטובר זה חצי שנה
זה מה שאני אומר"
בחיים לא דיברנו על דברים אישיים, כמו מערכות יחסים בעבר, משפחה קרובה (נגיד בחיים לא שמעתי על אבא שלו), מה אנחנו עושים בזמן הפנוי, והאמת, לא ניראלי כאילו הוא חוקר עלי יותר מידי, הוא יום אחד שאל אותי מה שם המשפחה שלי אבל כמו טיפשה סירבתי להגיד לו כי התביישתי... אולי אם הייתי אומרת זה היה פותח משהו.
אבל בואו נגיד שמאז - לא נפתח שום דבר, אולי מוזיקה שאני שומעת אבל מה זה משנה! זה לא באמת משהו פרטי עלי, זה לא משהו שמישהו מתעניין בי למשך חצי שנה היה שואל.
אבל יותר יפתיע, לחשוב שיש סיכוי (אפסי אבל קיים) שהוא בכלל הומו, או שבחיים לא הייתה לו חברה, שאולי בכלל יש לו כרגע!
תחשבו שאנשים מהעבודה שלו יודעים עליו יותר מאשר אני יודעת... החצי שנה הזו שווה לתחת (סליחה על הביטוי) אם זה הקשר הכי טוב שאי פעם נגיע אליו. יחסית למישהי שרוצה יותר.
האמת שחשבתי על כל הסיטואציה הזו, ואמרתי לעצמי, אם זה מגיע לזה למה לא לנסות לבקש תמונה? או לפחות לדעת שם משפחה. אבל אני אפילו לא יודעת איך להתחיל שאלה או נושא כזה, אני אשכרה מפחדת שהחצי שנה הזו תלך כאילו כלום, שנהיה זרים שוב. ולחשוב שיש מצב שראיתי אותו איפשהו מתישהו ואני אפילו לא ידעתי שזה הוא... יכול להיות שבאמת הוא בחיים לא תהה איך אני ניראת?
אולי זה מוכיח לי שהוא פשוט מעדיף שלא, שהוא מעדיף לשמור דברים כמו שהם כי זה נוח לו או שהוא בסדר עם זה, אולי הוא לא רוצה משהו מעבר, אולי אני עוד אחד ברשימה של ה277 אנשי קשר בסקייפ..... -מתסקל-
היו פעמים בהתחלה בשיחה הראשונה ובערך חודש אחרי זה במיילים שהוא היה אומר "תדעי לך שממש כיף לדבר איתך" ודברים בסיגנון (יותר מפעם אחת), וזה גרם לי לחשוב שזה מתפתח לאנשהו, שהוא לא רואה בי כסתם אחת מהאינטרנט.
הוא יכול לפעמים להגיד "איזו חמודה" "איזה חמוד זה היה", או למשל "לשחק איתך זה סתם תירוץ לשמוע את קולך" או למשל "לדבר על המחשב שלך זה תירוץ לפתח שיחה" אבל אז הוא צוחק או רושם "חחחח" כאילו זה באמת סתם, אבל כמו שציינתי - הוא בן אדם נורא ציני 99% מהשיחות, אז לא יודעת כמה להאמין.
יש הרבה פעמים שהוא יכול לשאול מתי אני עובדת, ואני אומרת לו, ולמחרת הוא שוכח... חשבתי שהוא שאל כדי שנדבר 
ואל תיקחו אותי לא נכון, אם לא הייתי מקבלת כל כך הרבה אותות מעורבים של חיבה, לא הייתי חושבת על זה כל כך הרבה, אבל בחיי זה תקוע, בבקשה תנו לי לתת דוגמא על מה אני מדברת:
הוא: "גם שאני רוצה לשחק איתך זה רק תירוץ לשמוע את קולך.
הכל תירוצים אצלי.
זו האמת.
:(
אני: "תודה שאני מאוהב לי בתחת וזהו"
הוא: "את יודעת
1 + 1 = 2"
אז כשהוא אומר דברים כאלו לפעמים אסור להסיק שיש משהו?! שאולי הוא חושב משהו מעבר?!
אבל מה, זה לפעמים גם לא נשמע כאילו הוא ממש מחפש איתי קשר כמו חברה.
הוא באמת תעלומה, בגלל זה אני פה לדעת נקודת מבט קצת אחרת שלכם.

אז אחרי ששמעתם את החפירה שלי, שאלות קיצור ועצות בבקשה:
יש מצב שהוא חושב כמוני? או שיש מצב זה לא מעניין אותו בכלל ואני חיה בסרט?
אני צריכה לנסות לבקש תמונה ולראות איך זה יזרום מפה?
או להשאיר את זה ככה? כי תכלס אני מפחדת שזה יגרום לו להתרחק, ואני לא רוצה שזה יקרה

תודה רבה רבה לעונים!
ויום מקסים :)