אז כמו שכבר כתבתי בכותרת, אני הומו בארון.
אני שונא את זה. אף אחד לא יודע שאני הומו. אין מצב שבמשפחה יקבלו את זה, גם לא החברים. והקטע שגם אני לא מקבל את זה, אני לא רוצה בזה. אני רוצה להימשך כמו כולם לנשים, להתחתן, להביא ילדים בצורה טבעית ולהיות מאושר. קשה לי לקבל את זה שאני לא. איך אני משתנה? איך להימשך לאישה?
עד לפני שנה פשוט הייתי מדחיק את זה אבל אני הולך ומתבגר משנה לשנה וזה נהיה יותר קשה וזה לא עובר. קשה לי ממש לחיות ככה. אני לא רואה את עצמי יוצא מהארון בחיים, הסביבה לא תקבל את זה גם לא המשפחה ובעיקר אני, אני פשוט שונא את עצמי.
הבנתי מסיפורים שטיפולי המרה זה חרטא. יש בנות שמתחילות איתי תמיד אם זה במסיבות או בלימודים אבל אני לא מצליח לזרום עם זה. וגם אם כן? האם זה נכון לרמא מישהי רק כדי שארגיש מה זה להיות בזוגיות נורמלית? זה פשוט לא פייר שנולדתי ככה, אני לא יודע איך אפשר להמשיך ולהדחיק כל הזמן.
יש פה מישהו שיש לו פיתרון בשבילי?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות