להמשיך להתאמץ, זה יעבור
שלום
אז ככה. אני כמעט בן 19, אם כי רוב האנשים שאני מכיר בטוחים שאני בן 25. אני נראה מבוגר, ומתנהג כמו מבוגר.
אף פעם לא הסתדרתי בבית ספר, מבחינה חברתית. סיימתי אותו מוקדם, והתקבלתי ללימודים גבוהים בגיל 16 וחצי. קיבלתי פטור רפואי מהצבא, כלומר אני הולך לגמור תואר ראשון בגיל 20. עד עכשיו הכל יופי.
עכשיו לשאלה. באוניברסיטה, בפעם הראשונה בשבילי, קיבלתי הזדמנות להתחבר עם אנשים. זה נורא לא טבעי בשבילי, ומכניס אותי להמון לחץ. אני לא רגיל לדבר עם אנשים, להסתובב אתם, וכל הזמן יש לי טעויות ופשלות מביכות. וזה פשוט נמאס... אין לי כבר כח לדבר עם אנשים כי אני מפחד לומר משהו לא במקום או להתקשר למישהו בשעה לא הגיונית או כל מיני דברים כאלה... לא יודע מה מנומס ומה חדירה לפרטיות, על מה מותר לדבר ועל מה יסתכלו עליך כמו מוזר.
זה קשה. וזה מתסכל. וזה מוריד לי את החשק ללמוד ולהכין את השיעורי בית, כי בא לי רק לשבת מול המחשב כל היום ולא לדבר עם אף אחד.
הברירה השניה היא לסגת, להפסיק לחפש חברים ולהסתגר שוב בתוך הבועה השקטה שלי.
מה לעשות?
אם מישהו יכול לעזור לי, אני אשמח.
תודה רבה.
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025