חברה מהבית ספר כל הזמן מאחרת לי ונדחפת לשיחות שלי עם חברים

אז ככה,אני פשוט לא מסוגלת יותר ואני חייבת לפרוק.
אז יש ילדה שאנחנו תמיד ביחד בבצפר,וזהו. אחרי הבצפר אפילו לא מדברות בהודעות בכלל.
אני כל יום יוצאת בבוקר ,הולכת אליה ומחכה 20 דקות מחוץ לבית שלה כדי שתצא,ואז אנחנו פשוט רצות לבצפר כדי לא לאחר.ואני ממש לא כזאת! אני צריכה סדר ולהיוות במקום 10 דקותלפני הזמן ולוודא שאני לא מאחרת.
היא כל יום מבטיחה שתצא מוקדם יותר אך תמיד מתעקבת על שטויות,לפי מה שהבנתי היא קמה ב7:40 כשאני יוצאת ואז מתארגנת ,בנוסף הולכת לישון ממש מאוחר.
וזה ממש ההפך מימני,אני קמה ב6 והולכת לישון ב8-9 ויש לי לוח זמנים מסודר והכל.
ופשוט מעצבן אותי המצב הזה אבל מצד שני אני יודעת שאם היא הייתה במקומי היא לא הייתה מפסיקה ללכת איתי בגלל זה.
שתבינו מזה כל יום למהר להיות בלחץ לבצפר,ולבוא לכיתה כולך מזיעה ואיפור מרוח ואז לחכות שנתיים שהיא תוציא ספרים מהארונית.
ניסיתי לדבר איתה והיא אמרה -טוב מה את בלחץ תנשמי.
בנוסף היא יותר מידיי נחמדה לאנשים,אם ביקשו ממנה משהו היא תרוץ לעשות גם אם לא באלה,ותנסה להיות הכי נחמדה לאנשים-גם אלה שהיא שונאת.
ותחשבו לכם,שנייה אומרת לי שהיא שונאת מישהו,שנייה אחר כך מדברת איתו חופשי וככה המון ילדים,אבל כשאני מספרת לה משו בסגנון היא אומרת אויש שטויות או משו כזה.
היא לוקחת הכל באיזי,גם אם זה איחור.ולי התעודה מאוד חשובה! ולה לא כלכך כי היא קולטת את החומר מהר יותר.
בנוסף הייתה תקופה שהיא אהבה את העטים שלי ופשוט השתמשה כל יום והייתי צריכה לקחת הזדמנות כדי לזכות ולהשתמש בעט אחד ששתינו אהבנו,עכשיו היא קנתה והיא עדיין לוקחת את שלי ואומרת לי למה אני בלחץ
גם,לפעמים אני מדברת טיפה יותר חזק אבל לא צועקת כי היא מעצבנת אותי אז היא מתחילה לומר לי למה אני מגעילה ולמה אני צועקת,ואני יכולה להעיף לה מבוט לפנים כשהיא אומרת אתזה.
פשוט אין עם מי לדבר,היא גם תמיד נדחפת לשיחות שלי עם אנשים,היא יכולה לעמוד לידי ומישהו בא לדבר איתי והיא פשוט נדחפת לשיחה,ואם היא לא קשורה אז היא אומרת כהףזה-מה? צמה? או מנסה להשתלב איכשהו וזה מחרפן כי אני לא עושה לה אתזה.
יש עוד המון דברים אבל כואבות לי האצבעות אז נעצור פה,מה עושים עם אנשים כאלה?