אני חייבת לפתח אסרטיביות והחלטיות בדחיפות ואני לא יודעת איך. חוששת שזה נובע מהילדות והיחס של אמא...

שלום לכולם,
נתחיל מזה שאני לא בעלת ביטחון עצמי רב, או לפחות, תלוי עם מי...
עם אנשים שקטים שלא נחשבים פופולאריים כל כך אני מרגישה ממש ביטחון ונוחות להיות איתם.
אבל עם אנשים דומיננטיים יותר, דיוות נקרא להם, אני מרגישה לחלוטין חסרת ביטחון.
השנה אני אחראית על קבוצת דיוות בפרוייקט גדול של המגמה שלי...
כבר עכשיו הבנתי שיש לי שתי תכונות שאני פשוט לא מצליחה ליישם, לא משנה כמה מנערים אותי וכמה אני מנסה.
אני לא מצליחה להיות אסרטיבית והחלטית.
ובואו נגיד שזה תפקיד שדורש את שני אלה בכמויות...
אני חושבת שהסיבה לזה טמונה איפשהו במשפחה שלי - אמא שלי אישה שלא פשוט לחיות איתה, בואו נגיד ככה.
יש שיגדירו אותה כאמא מתעללת, יש שלא, אבל כולם מסכימים שלא פשוט איתה בכלל.
על קצה המזלג אספר שהיא מאוד לא צפוייה. היא יכולה להיות נחמדה לרגע אחד, ורגע אחר כך לצרוח עלי, לקלל אותי (אם זה קללות או אם זה "הלוואי שתמותי כבר אני שונאת אותך"), להגיד שאני לא שווה כלום ושאני אפס, לאיים שהיא תפוצץ אותי ואת אחותי במכות ותעיף אותנו לישון ברחוב, ושלל דברים נחמדים.
הפרצים האלה מגיעים ללא התראה ובדרך כלל מטריגרים קטנטנים ולא קשורים.
יש לציין שזה קורה לעיתים די רחוקות ורוב הזמן היא די נחמדה (ובתקופות הנחמדות שלה אפילו יותר קשה לי כי אני מרגישה אשמה בעצמי על זה שאני במין אנטי כלפיה...).
רוב הזמן היא לא ממש מקשיבה. אני זוכרת שתמיד זה מאוד תיסכל אותי בילדות כשסיפרתי לה דברים ארוכים ובסוף היא אמרה שהיא לא הקשיבה כי זה לא מעניין אותה...
היא גם נתנה סטירה פה, פליק בטוסיק שם (זה לא משהו שאני מחשיבה בכלל כמשהו שפגע בי...), מה שכן זכורה לי פעם אחת, מאוד במעורפל, כשהייתי קטנה מאוד, שהיא הכתה אותי בחגורה רק כדי להדגים לי איך עושים לכל הילדים שלא מתנהגים יפה, כדי כאילו להראות לי איזו אמא נפלאה היא...
מאז ומתמיד השתדלתי לא להתייחס ולספוג את כל זה כי ידעתי שהיא רק מוציאה עלי את העצבים שלה ושעכשיו אני צריכה להיות שק אגרוף. ניסיתי לא להתייחס, אבל אין ספק שזה חילחל. אני חושבת שחוסר הביטחון שלי עם אנשים מסויימים נובע ממנה. אולי גם חוסר האסרטיביות וההחלטיות שלי.
מאוד קשה לי להתנהל בתפקיד הזה בלי אותן תכונות, ואני מאוד רוצה לפתח אותן, אבל בכלל לא יודעת איך.
אחת הילדות באותו פרוייקט קצת מזכירה את אמא שלי מבחינת זה שהיא לא צפוייה ודי דיווה.
מאוד קשה לי עם זה.
בלי אסרטיביות דורכים עלי, ובלי החלטיות (זה נורא, אני לא מצליחה להחליט על כלום, וגם כשכבר החלטתי אני כל הזמן בספקות) אני לא מתנהלת כמו שצריך...
אומרים שהתפקיד הזה יתרום לי מאוד לחיים כי הוא יתן לי את אותן התכונות, אבל אני צריכה אותן כבר עכשיו! איך מפתחים אותן?? אני חייבת עזרה. יש למישהו שיטות לפיתוח אסרטיביות והחלטיות? תודה רבה מראש לכל העוזרים!