למה החיים שלי נראים ככה? מה עשיתי לא בסדר?

קודם כל רציתי להודות לכל אותם האנשים המדהימים שיש כאן באתר, אתם באמת עושים עבודת קודש!

אז ככה, זה הולך להיות ארוך מאוד. קודם כל אני אתאר את עצמי.

אני בן 17, מתאמן כמעט שנה, חטוב, גבוה, רזה - נראה אחלה (וכן, אני פחות אוהב את הפנים אבל זה מה יש). עובד ב2 עבודות, מסיים כרגע לימודים (שמיניסט) ובין לבין מנהל אתר לכושר ופיתוח גוף בשם "ספורט פור יו".

ה"בעיה" שלי מתחילה בזה שאני פדנט (שואף לשלמות), בכל דבר בחיים שלי אני רוצה את ה'טופ של הטופ', בין אם זה בעבודה, בבית ספר, באימונים או בכל דבר אחר. הבנתי במשך החיים שאין דבר שכזה שלמות אבל העברתי מראשי כל פעם את המחשבה הזאת עד לפני כמה ימים. הכרחתי את עצמי להניח שאין דבר כזה שלמות! לא משנה כמה אני אשקיע (2 עבודות זה לא קל בכלל), לא משנה כמה אני אתמיד (אימונים - לא קל להשתקם מדלתא שבורה ולהגיע לאן שאני הגעתי בתוך פחות משנה), לא משנה כמה אני ארצה שרק יהיה לי ולסובבים שלי שאני אוהב טוב, לא משנה שאני לא מצליח למצוא חברים על רמה על הנוער האבוד שיש היום (לא שאני פוסל חס וחלילה כן ? אבל הרוב על הפנים). תמיד אמרו לי לחפש רק את הטוב ובמשך השנים האחרונות אני רק מבין יותר ויותר איך העולם הזה עובד! אבל כמה כבר אפשר לחפש?! מתישהו הנפש מתעייפת מכל החיפושים האלה ומחפשת כיוון אחר שכרגע אין לי אותו!!

כל החיים שלי אני השקעתי ואני אמשיך להשקיע עד היום האחרון , ותאמינו לי שאני משקיע! עזבו את זה שההורים שלי לא במצב הכי טוב (יהיה בסדר בעזרת ה') ואני משלם חשבון פלאפון (גם את מה שהיה לי פעם, וגם מה שיש לי עכשיו) שיש לי תוכנית חיסכון, שאני בתקופת "מאסה" שכל שבוע הולך על זה ים כסף! ועוד מיליון ואחד דברים שאין לי כבר כוח לפרט לכל אחד שאני פוגש. אני משתדל לא לחשוב על זה יותר מדי ופשוט להתרכז במה שיש כרגע ואיך אני הופך את זה ליותר טוב - עכשיו ובעתיד. תמיד יש נפילות ותמיד יהיו - השאלה הגדולה היא איך אני קם מהנפילות האלה כל פעם מחדש חזק יותר? וזה מה שאני עושה..

אני אדם שאוהב את החיים, אדם שאוהב לחיים, אחד שמשקיע כ"כ הרבה - אבל ברגע שאני "נח" לעשר דקות כל הבעיות צצות כך - שאין לי מנוחה! אני עובד על תשישות כדי שיהיה לי כסף לאוכל ואח"כ מתאמן שזה לא פשוט בכלל, אני בקושי יוצא - למרות שאני חייב את זה כדי להשתחרר מכל השבוע (אולי 2 ימי חמישי בחודש..וגם זה בלחץ! עבודה, עבודה ושוב פעם ע-ב-ו-ד-ה!!), אני לומד למרות הבעיות קשב וריכוז חומר שאני לא אוהב - ואני פשוט לא מסוגל ללמוד אותו! זה מטריף אותי! חומר שאני אוהב ללמוד אני מקבל בו מעל 95..

יש רגעים בחיים שאני פשוט יושב וחושב "מזה שווה לי בכלל?" "למה החיים שלי נראים ככה בגיל שהוא הכי תוסס בחיי הנעורים?" "למה כל החרא הזה מגיע לי ? - מה עשיתי רע שככה הגורל שלי?!" למה החיים שלי נראים ככה ?!?!

אם יש למישהו תשובה ברורה למה החיים שלי נראים ככה למרות שאני משקיע יותר מכל אחד אחר (כמעט) בגיל 17 וחצי שיכתוב את זה פה! אני אשמח לשמוע כל מה שיש לכם להגיד שיכול לעזור לי...