איך להשיג כוחות ולחיות עם אמונה תמידית בלי להתייאש מעצמי?

שלום.
אני בתקופה לא קלה בחיים שלי מצד אחד קורים אצלי דברים יפים בחיים עכשיו ומצד שני אני נשארת עדיין תקועה בתוך עצמי ולא מצליחה לצאת מזה בשום דרך.
אני בזוגיות עכשיו אחרי פרידה כואבת שהשפיעה עלי בהרבה מובנים,יצרה אצלי פחד להרגיש,לתת משהו למישהו,לאהוב אותו,לנסות להיות איתו,להיות מחוברת אליו,לספק אותו ולהיות שם בשבילו למרות שאני נוכחת תמיד אני רוב הזמן כמו קרח נעלם כזה.
לפני שהכרתי אותו שזה היה בתקופת הצבא היו לי הפרעות אכילה באמת ברמה שהגיע למצב שלא בריא בכלל,הייתי מקיאה ואוכלת יותר מידי בהגזמה,רצה על הליכון יותר מידי,כל הזמן עייפה ולא מרוצה,באובססיה לכל המשקל הזה שהייתי חייבת כל שעה לבדוק שירדתי ואם לא הייתי יורדת הייתי משתגעת,שנאתי עור מיותר מאוד.
וכרגע בזוגיות הוא גורם לי לרצות לעשות דברים,לצאת מהמקום הנוח שאני נמצאת אבל תסכימו איתי שהוא לא יכול להיות לצידי 24/7 עוד שהוא גבר שאוהב בחורות רזות הוא גם לא יכול להבין שהרצון שלי לרצות אותו להיות טובה בשבילו מגביר את החזרה שלי לשם,כמובן שהוא לא אשם כי ככה או ככה זה בראש שלי.
יש לי חברה טובה שהיא 24/7 אני לא מגזימה נמצאת עם בן הזוג שלה וגם היא הייתה במצב כזה לפני הרבה שנים אנחנו מכירות מגיל קטן,אני לא יכולה לשתף אותה ככה שהרבה מאוד אני מרגישה בודדה,עייפה נפשית ואני רוצה להאמין שהזמן יעשה את שלו ושזה יעבור,אני עוד מעט גם יתחיל ללמוד אז אולי בכלל הכל יתהפך אי אפשר לדעת.
פשוט כרגע אני דיי אובדנית לא בקטע של לחתוך,לשתות,לקחת סמים אבל התזונה שלי לא טובה,יש לי חשקים של מתוק שזה מזיק וכשאני רוצה אז אני מגיעה למצב שאני בכלל לא נוגעת בכלום ויש רגעים מסויימים שאפילו מים לא באה לי לשתות במיוחד שנהיה קריר קצת וכל הזמן יש לי עייפות ובחילות מציק כזה.
עוד משהו כמו שאני לא יפסיק להיות חברה של חברה שלי אני לא רוצה לוותר עליו זאת לא אפשרות מבחינתי אפילו.
זהו אין לי יותר מה לכתוב אני גם לא יכולה לבקש משהו,הייתי חייבת פשוט לשתף אני מאוד מרגישה עייפה כבר ובאמת שאני אחת שכן אוהבת לחייך,להצחיק,לעשות שטויות,לנשק וכאלה ובמצב של עכשיו אני מרגישה כמו רובוט שנגמרו לו הסוללות רק מחכה כל פעם למשהו שישנה הכל ויודעת שזה צריך לבוא ממני אבל אין לי מושג מה לעשות :( אבודה מרגישה וסליחה על המרמור ואם הגזמתי באמת שככה מרגישה כמעט תמיד.