עברו שלושה חודשים מאז שנפרדנו ולא מצליחה לשכוח אותו

היי לכולם (:
מצטערת על החפירה אבל חייבת עזרה !!!

אני והאקס שלי היינו חצי שנה ביחד, מכירים שנים גדלנו ביחד מגיל מאוד קטן ועברנו מלא דברים ביחד בתור החברים הכי טובים... ויום אחד החלטנו שאנחנו משנים כיוון מידידים טובים הופכים לזוג.
יצאנו חצי שנה והכל היה מדהים בהתחלה.. חשוב לי לציין הוא סטודנט ואני עובדת הוא לא לומד באזור מגורים שאנחנו גרים בו. הוא לומד וגר שעה נסיעה מהעיר שבה אנחנו מתגוררים בה.. לי לא הייתה בעיה עם המרחק אני חושבת שזה משהו שעושה רק טוב למערכות יחסים אני לא מסוג הבחורות שאוהבות להיות סביב הגבר שלהם 247.

כמו שאמרתי בהתחלה הכול היה מדהים בנינו, עד שהוא נכנס לתקופת מבחנים לחוצה מאוד ובלי רגע אחד שהוא יכול לנשום היה לו מועדי א' ואז היו לו מועדי ב' גם כי הוא היה צריך לעשות מועדי ב'. ומפה התחיל הלחץ שלו ושלנו ביחד... בקושי שהיינו נפגשים כי הוא היה נשאר ללמוד במקום שהוא לומד בו היינו נפגשים פעם, פעמיים בשבועיים. בקושי שמצליחים לתקשר.. היו ימים שכן הצלחנו והיו ימים שהיינו מדברים פעם פעמיים ביום וממש בקטנה.. ותמיד הערתי לו ואמרתי לו שאני לא מוכנה להיות בובה שיושבת בצד ומתי שבא לו להתייחס הוא מתייחס אליה ומתי שלא בא לו הוא זורק אותה וזהו. והוא תמיד אמר לי ( מאמי תפסיקי להרגיש ככה את יודעת שאני בתקופה לחוצה זה אוטוטו יעבור ונהיה ביחד המון כי יוצא לחופשה שלי ויהיה לנו את כל הזמן שבעולם תהי סבלנית והכל יהיה בסדר.) בהתחלה הבנתי וניסיתי לסתום.. ואז זה כבר עבר כל גבול וממש התפוצצתי אליו והתחלתי להגיד לו שזה לא בסדר שאני מפרגנת לו, מבינה אותו, ומוכנה להיות שם ולחכות בסבלנות. אבל הוא מרוכז רק בלימודים שלו ובזה שהוא חייב לעבור את הכול בשביל להתקבל לשנה הבאה.. ושאני אוהבת אני באמת אתן מעצמי את כל כולי ואני לא יהיה מציקה והכל.. אבל עדין אני לא איזה בובה. אני גם לא יכולה להגיד שהוא לא התייחס בכלל אבל הוא לא נתן מעצמו כמו שבאמת ציפיתי שהוא יהיה מסוגל לתת מעצמו ברגעים כאלה.

ואז זה נגמר לפני שלושה חודשים.. בפיצוץ ענקי... ובזה שכול מה שהיה יוצא לי מהפה לא היה בסדר וכל מה שלו היה יוצא מהפה לא היה בסדר... ורק ריבים, ומלחמות היו בנינו.. ניסינו פעמיים לדבר ולנסות להרגיע את הרוחות אבל זה תמיד היה נגמר שהייתי קמה והולכת כי הוא היה מוציא דברים מהפה שהיו מחרפנים אותי..
לפני שלושה שבועות בערך.. אמרתי לו שקיבלתי " ויזה ושאני טסה לתקופה" ושאני רוצה לראות אותו לפני הוא כמובן קצת התחמק מזה.. וגם אמר לי אני לא מסוגל לדבר איתך כמו שהיינו מסוגלים לדבר פעם..וכל פעם שאנחנו מדברים זה רק מתפוצץ..
והוא צודק אמרתי את כל מה שהיה לי להגיד.. ה"טיסה" לפי מה שאמרתי לו הייתה שבוע שעבר והוא אמר לי שהוא לא מסוגל לדבר איתי כמה ימים לפני.. וגם החלפתי מספר וחסמתי את הפייסבוק בשביל לנסות להתנתק ממנו.. וכמובן שזה לא הצליח.
הוא התקשר אליי הביתה לפני ה"טיסה" ואמר לי למה המספר שלך לא מחובר אמרתי לו גנבו לי את הפלאפון, וכבר ניתקתי את המספר כי אין לי צורך בו כי אני "טסה" ..
והוא אמר לי רציתי לראות אותך לפני.. אמרתי לו אמרת שאין לך מה לדבר איתי תעמוד מאחורי המילים שלך ואל תבוא אחרי זה להתנצל אחרי שפגעת עוד יותר..
הוא אמר שהוא מצטער על הכול ובלה בלה... ואמר אני גם רוצה שנפגש אחרי שתחזרי את חשובה לי באמת ואני מעריך אותך למרות כל מה שהיה ועברנו כן אכפת לי ממך גם אם אני לא מראה את זה לפעמים.
עבר שבוע מאז שאני לא בארץ... לא דיברנו אין לו את המספר החדש שלי..
ואני מתגעגעת אליו, ומתה לראות אותו, ולדבר איתו ולנסות לראות מה הולך...
וזה בלתי אפשרי כי הוא חושב שאני לא בארץ.. ואני לא יכולה שניה בלעדיו..

בזמן שלא היינו ביחד הוא היה בפרויקט איזה חודש וקצת ושם הוא גם הכיר אנשים חדשים ובחורות והייתה בחורה שאיתה היו לו הרבה תמונות.. והוא טוען וגם מלא חברים משותפים שלנו שאין לו אף אחת ושאני יכולה להיות רגועה..
עוד משהו שחשוב לי לציין הוא לעולם לא היה במערכת יחסים רצינית עד שהוא היה איתי במערכת יחסים מאוד רצינית יחסית בשבילו אני עברתי המון מערכות יחסים ארוכות ולי יש יותר ניסיון אז שזה כן ברור שמשהו רציני אין לו אולי סתם.. אבל עדין יש לי הרגשה מציקה שהוא נמצא עם מישהי וזה אוכל אותי שאולי זה כן קורה...

מה אתם מציעים לי לעשות ? להעביר אותו הלאה ? לנסות לדבר איתו ולהמציא לו שחזרתי כי היו לי בעיות משפחתיות או לא לדבר בכלל ?
אשמח שתנסו לעזור להגיע להחלטה הנכונה..

תודה וערב טוב שיהיה לכם ! (: