אני כותבת את זה בתסכול רב..
מפריע לי, ממש מפריע, שאנשים מעשנים.
נכון, שכל אחד יעשה מה שטוב לו אבל אני מרגישה כל כך שונה בעניין.
אני יודעת שזה לא סתם מפריע לי ברמה כזאת, יש סיבות מעבר לריח המסריח..
סבא שלי נפטר לפני שנתיים מהסיגריות וסבתא שלי גם כן מסרטן הראות (הייתי מאוד קשורה אליה). אבא שלי (הבן שלהם) מעשן המון ואני כועסת על זה מבפנים.
העניין הולך ומחמיר בזוגיות, נשארה בי צלקת איומה שגורמת לי להרגיש שאני כל כך לא בסדר. הייתי בזוגיות מדהימה כשנתיים, אבל תמיד הפריע לי שהיא עישנה. בהתחלה זה הפריע אבל כיבדתי ולאט לאט כשהתקרבנו ונקשרתי יותר זה הפריע לי ברמה קיצונית, דאגתי לה ולא רציתי שהיא תעשן בכלל, כמובן שזה לא קרה אבל זכותה המלאה.
בצדק היה לה קשה עם זה והיא קמה והלכה ונשארתי עם המון תחושות קשות.
עכשיו אני לא מפסיקה לחשוב, מה לא בסדר איתי? האם אני צריכה להתפשר? נראה כאילו כולם מעשנים ורק אני כזאת מקובעת.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות