רוצה לרקוד. לוותר על השאיפות ולרצות את ההורים?

שלום לכם,
אני לא אשתמש בשמי ורק אגיד שאני מאוד שמחה לחלוק אתכם את תחושתיי.
אני בת 19, לא התגייסתי מטעמי בריאות.
באתי ממשפחה מאוד טובה, אוהבת וחמה, שרק מלטפת ומחבקת בכל רגע שאני מרגישה לבד.
הבעיה מתחילה כאן, הקריירה שלי.
מגיל קטן מאוד אהבתי את הבמה, אהבתי להרגיש את ההתרגשות, את מחיאות הכפיים, את הצרחות והאהדה!
בגיל 5 כבר ראו את אהבתי לריקוד ואימי רשמה אותי לחוג בלט קלאסי, הייתי מחכה לזה כל כך, כל כך אהבתי לרקוד ולזוז ולהרגיש את המוזיקה והמשכתי עם זה, עד גיל 8.

בגיל 8 עברתי לז'אנר שיותר משך אותי, היפ הופ וברייקדאנס, אהבתי את זה, את הכוחניות ואת "הגבר" שאת אמורה להיות כשאת על הבמה (למרות שאני הכי עדינה נשית שיש) אבל זה כיף להוציא את "החיה" שבך דרך הריקוד. המשכתי עם זה עד גיל 18!
במה בשבילי זה משהו שאני לא יכולה לתאר לכם, משהו קוסמי. הופעתי בכל כך הרבה מקומות ואנשים פשוט נדהמו מהכישרון.
תמיד החמיאו לי על המראה, "תדגמני" "תלכי לדגמן" "יש לך את כל הנתונים" וגם בנוגע למשחק תמיד היה לי משיכה לתחום הזה. כל מה שקשור בבמה, קשור אליי.
אבל הבעיה היא שההורים פשוט לא תומכים בזה.
אמא שלי לוחצת עליי ללמוד ולעבוד, אבא שלי לוחץ עליי ללמוד תקשורת, אני כל כך לא נמשכת לתחומים האלו, אני לא רואה את עצמי בתור בן אדם עם אנרגיות מטורפות יושב ולומד תקשורת, או סתם עובדת במשרד. זה כל כך לא אני! ואף אחד לא מבין אותי.

אימי אומרת שאם היא הייתה יכולה לעזור לי היא הייתה עושה זאת, אבל אין לה שום דרך לעזור לי להצליח בתעשייה הזו, כי הרוב פה זה פרוטקציות. אני לא יודעת לאן לגשת, איפה יש אודישנים למשחק או לריקוד או כל מה שקשור לזה, אני יודעת שיש המון רמאים ושקרנים בתעשייה הזאת שרק רוצים ממך כסף ובסוף שום דבר לא יוצא מזה, אבל חייב להיות מישהו אחד אמין בתעשייה. אך איני יודעת לאן לפנות, אני מרגישה שאני מפספסת את הרכבת שאני כל כך רוצה לעלות עליה כבר. ההורים שלי בכלל לא עוזרים לי ורק דוחפים אותי ללמידה, כמה אפשר להסביר שבן אדם כמוני לא יכול לשבת וללמוד. יש גם ימים שזה פשוט מגיע לרמה שאבא שלי כל כך מאוכזב ממני שהוא מקלל אותי ופשוט לא מדבר איתי. אני בת יחידה ולכן זה יותר רגיש.

אני כל כך מאמינה במשפט הזה "הריקוד הוא השפה הנסתרת של הנשמה"
זו מי שאני.

יש לכם הצעות? איך לדבר עם ההורים? איך להסביר להם שזה לא הייעוד שלי?, איפה אפשר למצוא אנשים אמינים ואודישנים אמינים בתעשייה הזו?
והכי חשוב, האם לוותר על החלום ועל התשוקה שלי לבמה ובאמת לעשות משהו שאני לא אוהבת אך ורק כדי לרצות את ההורים?