היי people
אני בזוגיות כבר כשנתיים, עם אדם מדהים שאני אוהבת, מעריכה ומכבדת מאוד! הוא הגבר המושלם מבחינתי ואני לא מצליחה לדמיין את חיי בלעדיו.
לפני כשנה התחלתי לעבוד במקום עבודה (עם משכורת ותנאים מעולים, כך שאני לא מעוניינת לעזוב. מה גם, שבן זוגי לא עובד כרגע ומתרכז בדוקטורט). במשרד איתי יושב בחור נוסף, צעיר ממני במעט שהחיבור בינינו היה מיידי. אך ראיתי בו ידיד.
לפני כחצי שנה בן זוגי נפרד ממני לתקופה של כחודשיים. במהלכם, התחלתי לראות את הקולגה באור אחר ושקלתי להציע לו לצאת איתי. מפאת היותנו עובדים בצמוד וכי לא התגברתי לגמרי על בן הזוג, החלטתי שלא להיכנס לזה.
בן זוגי החליט כי עשה טעות בכך שנפרדנו והציע לי נישואים מיד עם חזרתנו (תיכננו חתונה עוד לפני הפרידה).
מאז שבן זוגי ואני חזרנו, אני לא מפסיקה לחשוב על הבחור מהעבודה! התאהבתי בו נואשות. אין שעה ביום שאני לא מעבירה במחשבות עליו. בודקת מתי היה מחובר בווטסאפ וקוראת שיחות ישנות שלנו. כאשר סיפרתי לו שהייתה תקופה שבן זוגי ואני נפרדנו ושקלתי להתחיל איתו, הוא ממש התאכזב שלא עשיתי זאת ואמר לי שיש לו רגשות אלי. טיב היום שלי נקבע על פי מספר הפעמים שאני רואה אותו. הוא מאוד מתאים לי מבחינות שונות, אך אני אוהבת את בן זוגי שבעיני מתאים לי יותר. ולא רוצה להיפרד ממנו בגלל התאהבות שכנראה תחלוף. אני מצמצמת את המפגשים עם החבר לעבודה למינימום הנדרש אך חוששת שבן הזוג ישים לב וירצה להיפרד. ולצערי, אין לי שליטה ברגשות שלי. אני משקיעה המון בזוגיות אך זה לא עוזר לאורך זמן, אלא רק עד הפגישה הבאה עם החבר מהעבודה.
אני כרגע חיה בתחושת אשמה מאוד גדולה וכאב לב עצום (לא בגדתי פיזית, אפילו לא חיבוק או נשיקה. רק רגשות). וגם בפחד שככה יראו חיי- התאהבויות בגברים שונים בלי יכולת לממש אותן.
(לכל מי שחושב שזוגיות זה שחור או לבן, אין דבר כזה בחיים. אפשר לאהוב אדם ועדיין להתאהב באחר)
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות