נשואה מזה שנתיים. עוד לפני הנישואין היתה לי רתיעה מהריח של בעלי.
מתנצלת על הביטוי, אבל הוא מפליץ לא מעט והניחוחות פשוט חונקים ובלתי נסבלים. לקח לי הרבה זמן עד שהעזתי לפתוח את זה מולו. הייתי בטוחה שברגע שאפתח מולו הוא יעשה מאמצים עילאיים לפתור זאת. אפילו מהפאדיחה ובעיקר כי חשוב לו שאמשך אליו.
זה הפך להיות נושא שמדברים עליו בהומור, ואני מתחננת בפניו שילך למומחה לתזונה או לרופא משפחה לעשות בדיקות של מערכת עיכול.
החוכמולוג חושב שיודע הכל ולא מוכן, טען שהפסיק לקחת תוסף מזון מסויים שגורם לכך ועכשיו זה בסדר, אבל זה לא... כשהוא משחרר נפיחות במהלך היום אני מעירה לו שיילך לשירותים, לפעמים הוא משתדל יותר ולפעמים פחות.
בלילות אני שוכבת במיטה לידו ופשוט נחנקת. נגעלת, מרססת בדאודורנט את חדר השינה אבל הריח פשוט דוחה.
מה עושים ? איך אני גורמת לו לפתור את זה או יותר נכון לרצות לפתור את זה?
נישואין של שנתיים זה לא מוקדם מדי להפגין חוסר איכפתיות להיעדר משיכה של אישתך???
בעיקר מפריע לי שהוא לא מתאמץ לפתור את זה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות