אפשר להגידר את המשפחה שלי כשובניסטית, אנחנו משפחה גדולה.. אני תמיד מפנה את השולחן כשאוכלים.. אף אחד לא קם מאחים שלי.. רק אני אמא ואם יש חברות לאחים שלי בבית אז הן גם קמות, זה מגעיל אותי ומשפיל מבחינתי ואין לי מה לעשות עם זה.
אני לפעמיים פשוט מרגישה רע עם זה שאני אישה, זה פשוט ממש מוצהר אצלנו שאישה צריכה לעשות ככה וככה וככה וזה הכל.
אני לא איזה סינדרלה עכשיו ולא מעבידים אותי אבל הגישה הזאת מחרפנת אותי.
השבוע כשכולם סיימו לאכול וקמו מהשולחן אמרתי "עוד הפעם אני מפנה לבד?" (כי אני כן מנסה לשנות את המצב) אחי אמר לי "אמא בישלה אנחנו אכלנו את מפנה" זה עד עכשיו מעצבן אותי.
זה מאוד משפיע עליי.. אני הרבה פעמיים מתביישת בזה שאני אישה או נגעלת מגברים.
וכדי לחסוך את התשובה הזאת.. לדבר איתם לא יעזור, האח השובניסטי מכולם (ברמה הכי מוגזמת שאפשר לתאר- נשים נועדו כדי לשרת גברים) יגיד לי פשוט שאני אישה וזה הכל זה התפקיד שלך.. האחרים יתעלמו.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות