דואגים
היי ,
לפני כמה שנים הייתי מלאה יותר לכיוון השמנה, היום אני נראית סבבה, אבל אני שומרת עם משטר מאוד נוקשה כי לא התברכתי בגנים שמאפשרים לי לאכול כל מה שבא לי ואני משמינה מאוד מאוד בקלות.. לכן 80% מהתפריט שלי הוא ירקות וקצת קטניות, כל השאר זה נגיעה של פחמימה לפעמים בארוחות או התפרעות של אחת לחודש.
אנשים שמסתכלים עליי ויותר מזה על מה שאני אוכלת לא מפסיקים להעיר לי, זה מתחיל בלשאול אותי אם אני נהנית מהאוכל בכלל, או כשאני אוכלת משהו שהוא לא ירקות להגיד לי "סוף סוף אוכל אמיתי", וזה מגיע עד למצב של לקרוא לי אנורקסית באמצע העבודה ולצעוק את זה כאילו כלום.
גם החברים והמשפחה לפעמים זורקים כל מיני הערות אמנם לא פוגעניות אבל זה כבר נהיה חופר, אני לא שוקלת 30 ולא מתכוונת להגיע לזה אז צאו לי מהצלחת..
חייבת לציין שאני מרגישה טוב, יש לי מדדים תקינים, בדיקות דם תקינות, אני לא עייפה/מתעלפת כל הזמן וכו'..
אני לא רוצה וגם לא חייבת להתחיל להסביר לכל אחד באופן אישי את השיקולים לתפריט שלי, לא יודעת אם זה בא מקנאה או מקטע של לדאוג לי, כי סליחה באמת שאני מעדיפה סלט על פני פלאפל או פיצה לארוחת צהריים .. סליחה באמת שאני לא חולת ג'אנק פוד ולא אוהבת בצקים ודברים ספוגים בשמן, או שנולדתי לגוף הלא נכון. זה מה שקיבלתי ועם זה נתמודד. לא תכריחו אנשים שאלרגיים לחלב לשתות שוקו נכון? אז אותו דבר.
לא בא לי להתחיל להתעצבן על אנשים ולריב איתם על דבר כזה.. אבל זה עדיין מעצבן אותי. איך מתמודדים עם זה?
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
כשזה מגיע לבריאות... העצות שלנו יכולות לעזור, אבל לא מחליפות ייעוץ רפואי
2025