אני האחות הבכורה. היא צעירה ממני אבל יש לה פה עם המון "פנינים" וכשהיא פותחת את הפה שלה כולם צריכים לתפוס מחסה...
לי יש חרדה חברתית (המשפחה יודעת שיש לי בעיות חברתיות ושקשה לי להפתח אבל הם לא יודעים שקיים מושג כזה).
בכל מקרה, גם כשאני עושה מאמץ עילאי מבחינתי וכן יושבת עם אנשים וכייף לי ועד *שאני מנסה קצת להפתח ולהגיד משפט אחד קטן - אחותי מלגלגת עליי ומקטינה אותי.*
ככה זה כל פעם מחדש. כל פעם.
לדוגמא, ישבנו עם המשפחה המורחבת, והצעתי לאחד מבני המשפחה עזרה במשהו שקשור לעבודתי ואני מתמצאת בו לאחר שאמר שנתקל בבעיה.
אחותי ישר אמרה: לא אל תתן לה לעזור לך, היא סתם אומרת ולא יודעת מה היא עושה.
זה ממש ממש פגע בי!!! ממש עמדו לי דמעות כי בסך הכל רציתי לעזור ואחותי יודעת את זה היטב. היא יודעת שאני רגישה והיא יודעת שאני רוצה לעזור ובכל זאת היא אומרת את זה ומוציאה את כל הארס שלה.
(והיא עצמה מבקשת ממני סיוע כשהיא צריכה כשיש לה בעיות אבל מול אחרים היא ממש פוגעת בי). וכשמעירים לה היא טוענת ש"הכל בצחוק"...
ואם אני אנסה להעיר לה , מה שכבר ניסיתי בעבר, היא תגיד : טוב יאללה מה את כבדה או מה הקטע שלך ותסתובב.
אני לא מבינה איך אפשר להתנהג ככה?? איפה האנושיות?
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025