3 שנים של מסע מדהים בתיכון חלפו.
עם סיום הלימודים מגיעים גם ההשלכות ; פרידה מחברים ומורים, ועזיבת מסגרת אינטימית למערכת נוקשה וחסרת פרטיות.
במהלך היותי בתיכון רכשתי חברים, שהתגלו בזמן הלימודים ל- "עמיתים למבחן",
חוץ ממפגשים של למידה למבחן ויציאות חד פעמיות לימי הולדת, מפגשים שכבתיים או כיתתיים ו - 2 חברים שבקושי מדברים איתי, הייתי די בודד במהלך הלימודים, בודד למחצה.
הסתיים טקס הסיום של הלימודים ועד היום לא ראיתי נפש צעירה בגילי. מדפדף בין תמונות האינסטגרם ומנסה להתחמק מהדיפרסיה בנגינה בפסנתר. אני חושש שבמהלך חיי לא למדתי את הקודים החברתיים על מנת ליצור לעצמי סביבת חברים מורחבת ואיכותית. מאידך, אני לא נבוב, אדרבה, תמיד ידעתי לעזור ולהיות לצד חבריי, הן בלימודים והן בטיולים. הרבה שיתפו אותי במשא ליבם וייעצתי.
אני לא נראה רע, מאמין שזאת לא הבעיה. בנוסף לבדידות החברתית, בגיל 14 הבנתי שנולדתי עם משיכה לגברים.
משפחתי לא הומופובית, אך לא אוהדת את הנטייה.
אין לי משענת כתף שעליה אני יכול לפרוק מטענים.
בנוסף לכל יש לי תאריך גיוס קרוב. מקלחת עם גברים, משמעת קשוחה, להיות רחוק מהמשפחה וגם לחזור מהצבא למה שאין הם רק על קצה המזלג מהתמודדות העתידית שלי.
אשמח לעצה אמיתית, איך עליי לנהוג ולהתמודד עם המצב הקיים והעתידי?
תודה רבה.
- עמוד הבית
- שאל שאלה
- שאלות חדשות
- שאלות שעוררו עניין
- עצות חדשות
- מה קורה כאן?
- מתחם הטיפים
- מדורים
- חיפוש שאלות
-
הרשמה | התחברות
הוספת סרטון מ-YouTube
כתיבת עצות בקלות ובמהירות
מעקב אחר הדירוגים שהתקבלו לעצות שלך
מעקב אחר העצות שכתבת והתגובות שהתקבלו
ניהול התראות חכמות לתכנים שכתבת ושתרצה לעקוב אחריהם
ללא צורך בכתיבת פרטייך האישיים בהוספת עצות ותגובות
2025